סיכום בהיסטוריה- הלאומיות (לא כולל לאומיות יהודית)
לאומיות !!!
נתחיל עם קצת מושגים :
- לאום : קבוצה של אנשים שמגדירים את עצמם ביחד.שיש להם מטרות משותפות, היסטוריה משותפת, זיכרון משותף,רוצים לחיות ביחד בשטח מאוד מאוד מסוים ובתוך מסגרת עצמאית ריבונית על עצמם.הלאום לא מתעסק בדת ! לא קשור לה
- לאומיות: רגש, רגש של גאווה , רגש שמחבר כל אדם יחיד אל תוך הקבוצה, רגש שגורם לאדם להרגיש שהוא חלק ממשהו יותר גדול ממנו. הרגש הזה גורם לכך שכל אדם רוצה בטובת הלאום שלו,רוצה לבטא את עצמו בתוך הלאום שלו.
- תנועה לאומית : ארגון\תנועה שמטרתה לאסוף את כל חברי הקבוצה של אותו לאום, לארגן אותה בשביל להשיג את המטרות של הלאום- ריבונות עצמאית בשטח מסוים. הדרך שלה יכולה להיות טובה ו"עדינה "(הסכמים) או ברע (מאבק או כפייה). לרוב זה יהיה המאבק.
הלאומיות כתופעה:
*סממנים חיצוניים מחברים אנשים שונים לדבר\גוש\קבוצה אחת. כמו למשל סמל בצפר, כולנו שונים אבל מרגישים חלק מדבר אחד- מרביבים.
הלאומיות בתופעה תרבותית
1. השפה-
השפה הלאומית מתחילה כשיש לנו את הלאומיות,לפני זה אמנם היו את השפות אבל באזורים שונים שבהם דיברו באותה השפה היה הבדל בניבים, במבטא ובאוצר המילים.(אם ניקח איש מדרום צרפת ואיש מצפון צרפת שניהם ידברו צרפתית אבל לא יבינו אחד את השני). ברגע שיש את הלאומיות יש צורך בשפה אחידה כי דרך השפה אני בעצם מראה את הלאומיות שלי,עצם העובדה שאני בקיא בשפה שלי אומר שאני לאומי. כשקמה השפה האחידה, קם גם מקצוע הבלשנות(חקר השפה) –בעצם חקרו את מקורות השפה,השורשים של הלאומיות. כשאני יודע מאיפה באה השפה שלי אני יותר לאומי.
שפה משמשת לא רק לדיבור אלא גם לחשיבה, פותחת עולם חדש. כשכל הלאום מדבר בשפה אחת , הם חושבים בשפה אחת, ובעצם החשיבות שלהם דיי דומות.
2.סמלים לאומיים-
- המנון – ההמנון נועד להציג את הערכים של הלאום,בדרך כלל הוא יסמן את הארץ אליה שואפים,אירוע היסטורי מסוים, יציין את העם ואת פארו (איזה עם אדיר ונפלא זה). ההמנון בא לתת גאווה, נותן ליחיד את הגאווה של הקבוצה- אני,כאדם יחיד מרגיש חלק ממשהו גדול יותר.(דמיינו רגע אצטדיון כדורגל, 50,000 איש שרים ביחד באותו קצב את ההמנון הלאומי, זה נותן תחושה אדירה). ההמנון תמיד יהיה סוג של אנחנו מול הם ( לא משנה מי זה הם, הכי חשוב שהם ידעו שאנחנו יותר טובים).
- דגל- דגל הוא בעצם ההמנון הוויזואלי. הסמלים שיש על הדגל הם אלה שנותנים לו את המשמעות, לכל סימן על הדגל יש משמעות ללאום , מסמל את הלאום ומהווה דבר כמעט קדוש. הדגל מייצג גם חיבור להיסטוריה,כל קבוצה מחליטה את הערכים של הדגל שלה.
- אנדרטאות – לחבר את היחיד אל הכלל. תראו, זה המחיר שכולנו שילמנו כדי שנוכל להיות בשטח הזה, זה הבנים של כולנו שנפלו למען כולנו. המטרה של האנדרטאות היא להנציח ולהזכיר.
3.מנהגים עממים – קולטורה, הפולקלור של כל לאום, לבוש, מאכלים , שירים , אגדות עם , מיתוסים , כל עם אוסף לעצמו כאלה. למשל אגדות האחים גרים- אוסף של סיפורי עם גרמניים. האגדות האלה כולן מדברות על משהו שהיה קודם, עוד הרבה לפני הנצרות,"היה היה פעם".
4. הבנייה של הזיכרון ההיסטורי- חקר ההיסטוריה של העם מתחיל ברגע שיש את רגשי הלאומיות. העם רוצה לחקור את העבר שלו ובכך גם נולד המקצוע האהוב על כולנו "היסטוריה". החקר בא להראות שהעם הזה לא קם כי החלטנו שהוא יקום עכשיו, אלא היה קיים גם לפני הרבה זמן. מחליטים מה עיצב את העם.
*דוגמה להמנון שממש אפשר לראות בו לאומיות:גרמניה
גרמניה, גרמניה, מעל הכל,
מעל כל דבר בעולם,
כל עוד באחווה תמיד נדבוק
יחדיו להגנתה.
מהמאס ועד לממל,
מהאטש ועד לבלט,
גרמניה, גרמניה מעל הכל,
מעל כל דבר בעולם!
נשות גרמניה, נאמנות גרמנית,
יין גרמני, שירה גרמנית,
ישמרו ברחבי עולם
על צלילם הנושן והנעים,
למעשים אציליים יעוררונו
כל ימי חיינו.
נשות גרמניה, נאמנות גרמנית,
יין גרמני, שירה גרמנית!
אחדות, צדק וחירות
למולדת הגרמנית!
אליהם נשאף כולנו
באחווה בלב ובמעש!
אחדות צדק וחירות
הם הערובה לאושר;
פרחי, בזוהרו של זה האושר,
פרחי, מולדת גרמנייה
מעל כל דבר בעולם,
כל עוד באחווה תמיד נדבוק
יחדיו להגנתה.
מהמאס ועד לממל,
מהאטש ועד לבלט,
גרמניה, גרמניה מעל הכל,
מעל כל דבר בעולם!
נשות גרמניה, נאמנות גרמנית,
יין גרמני, שירה גרמנית,
ישמרו ברחבי עולם
על צלילם הנושן והנעים,
למעשים אציליים יעוררונו
כל ימי חיינו.
נשות גרמניה, נאמנות גרמנית,
יין גרמני, שירה גרמנית!
אחדות, צדק וחירות
למולדת הגרמנית!
אליהם נשאף כולנו
באחווה בלב ובמעש!
אחדות צדק וחירות
הם הערובה לאושר;
פרחי, בזוהרו של זה האושר,
פרחי, מולדת גרמנייה
לאומיות כתופעה חברתית
לפני שהלאומיות הייתה קיימת , היה פער כלכלי עצום בין המעמדות. היו בעצם שני מעמדות : הממש ממש עשירים (אחוז אחד מהאוכלוסייה) והממש ממש עניים (99% מהאוכלוסיה).
לאחר שיש כבר לאומיות , נוצר מעמד חדש מעמד הבורגנות , מעמד הביניים.
מעמד שיש להם מספיק כסף כדי ליהנות קצת, לא לעבוד כל הזמן, שיהיה להם חוש אופנה.
מעמד הפועלים- אין להם זמן לפיפי! כל היום עובדים כדי שיהיה להם כסף לחיות (אבל קצת, שיהיה מה לאכול בבית ) ואז הם יוכלו ללכת לעבוד גם ביום למחרת כדי לחיות גם אותו.
קפיטליזם- כל אחד עושה מה שטוב לו, אדם סמית' והספר שלו (על הקפיטליזם ) גרמו לכך שילדים בני 3 עובדים, והתנאים בכל מקום עבודה הם נוראיים ,מבחינת אדם סמית', מה שהרווחת שלך וזהו! היד העליונה תסדר את כל מה שלא בסדר.
הבעיה במה שאדם סמית' אומר היא שזה לא קיים. הרי לעשירים יש לא רק נקודת התחלה טובה יותר, אלא גם הרבה יותר ברירות מאשר לעניים.
קרל מרקס- קומוניסט- נגד הלאומיות! קרל מרקס הוא תגובה לאדם סמית'. הוא אומר שהבעיה של כל עם היא לא עמים אחרים אלא בעלי ההון. הלאומיות גורמת להנאתם של בעלי ההון ולא של המעמד הפשוט.
סוציאליזם- שיטה כלכלית הרוצה ליצור שיוויון באמצעים כלכלים. "לא כל אחד יכול לעשות הכל אז הנה יש לנו מס הכנסה שכולם ישלמו על פי אחוזים ואז יהיה לכולם משו כמו ביטוח לאומי..."
ליברליזם-אומר שכל אחד צריך להיות חופשי לגמרי ולעשות מה שבא לו.
לאומיות כתופעה פוליטית
העם הוא הריבון
המדינה שייכת לעם! המדינה היא העם,הוא זה ששולט, כל העם שולט. מתוך התפיסה הזו העם גם מקבל אחריות על המולדת והגנה עליה,ולכן חייבים צבא העם. המטרה של צבא העם היא להגן על הטריטוריה של העם בשביל העם. לפני הלאומיות היה צבא שכיר של המלך,שנלחם בשביל המלך והגן על המלך בלבד. עכשיו הצבא שייך לעם ונלחם למען העם.
כאן גם קם גיוס חובה, כולנו חייבים להגן על המולדת של כולנו. הרי למה אני גרמני ? כי אני חיי בגרמניה(ואיך אמר יונה? אוכל שלופן להנאתי).
כל המאפיינים של הלאומיות נכנסים גם לצבא. לכל צבא של עם יש תלבושות משלו,היית חייל עם מדים כדי להראות שאתה חלק מלאום מאוד מסוים. זה גם מאוד חשוב לחיילים כדי שבשדה הקרב הם יוכלו לראות מי חבר ומי אויב.
כאן גם נולדה הפטריוטיות – מי שנאמן למדינה שלו, אוהב את העם שלו ויעשה הכל למענו.
הגורמים ללאומיות
גורם רעיוני:
1. תנועת ההשכלה- להיראות כמה שיותר חכם,נאור. הם רוצים להאיר את העולם,להאיר רעיונות.
א.רעיון החירות של האדם הפרטי- הדבר הפשוט ביותר שקיים זה האדם – אני זה ששולט בעצמי , הרי האדם לא נולך כפוף למישהו, הוא נולד חופשי. אני חושב משמע אני קיים.
ב.שוויון- אם אני קיים כאינדיבידואל חופשי, אז גם אחרים הם כאלה . ואם כולנו נולדנו באותה בצורה, ולאותו העולם, משמע אנחנו שווים בעולם הזה לא? הם מתחילים לחשוב ככה ואז מגיעים למסקנה שגם המלך שווה להם.
ג. ספק- הם מתחילים להטיל ספק בעולם שמסביב. הם חייבים להוכיח הכל, אז ממציאים אנציקלופדיה. הרעיונות שלהם הם כמו איזה טפיל קטן, לא עוזבים אותם.
אז נולדת גם תופעה חדשה- החילונות. למה אני צריך אל? אני יכול לחיות גם בלעדיו.
2.תנועת הרומנטיקה- מפחדים משינוי, רוצים לחזור לישן ולמוכר, לא פתוחים לחדשנות.
תנועת נגד לתנועת ההשכלה. הם רוצים להחזיר את העולם לפאר של העבר, מבחינתם ברגע שהאדם נתקל במודרניות הוא מתקלקל.
*גם הרומנטיקה וגם ההשכלה הן רעיונות שקיימים בעולם החדש אבל תנועת השכלה(הראשונה שבאה) רוצה להתקדם לעתיד, ואילו תנועת הרומנטיקה(התגובה להשכלה) רוצה לחזור לעבר- מאמינים שהעתיד רע, שצריך לחזור ל"עבר המפואר" *
התומכים ברומנטיקה אמרו שפעם במצב הפרימיטיבי האדם היה מחובר אל הטבע והם רוצים לחזור לזה.
רומנטיקה = רגש, העניין שהאדם הוא כמו חיה ואמור לפעול על פי הרגש.הרומנטקיה באה מתוך האמונה שמשהו קלקל את המציאות. לדעתם , הדת (הנצרות כמו שהיא במאה ה-18) הרסה את האדם והם רוצים לחזור לזמן שבו לא הייתה הדת הנוצרית. לדעתם עד שהנצרות הגיעה לאירופה, היו שם שבטים והאדם היה מחובר לטבע, מהרגע שהנוצרים הגיעו ואיחדו את הכל, הם בעצם הרסו. לכן, כל אגדה מתחילה בהיה היה , מסופר על הזמן עוד לפני הנצרות, "הזמן הטוב".
התנועה לא הייתה אנטי דתית בצורה מודעת , אבל הפילוסופים שלהם כן הפנו אצבע מאשימה כלפי הנצרות .
התנועה הזאת תורמת את הבסיס של כל תנועה לאומית וכל לאום – סיפורי העם והאגדות.
גורם "המהפכות"
המהפכה הצרפתית- המהפכה הזו היית הפעם הראשונה שהעם ממש מרד במלך, היא הייתה אלימה מאוד, הרסנית מאוד אבל כל העם היה שותף בה.המהפכה הוציאה את מגילת זכויות האדם –הזכויות הבסיסיות שיש לכל אדם באשר הוא אדם ( זה תמך בהשכלה והניע אותה). המדינות מסביב מתחילות גם סוג של לקנא, ובבוא היום יחולו מהפכות גם במדינות אחרות.
אחרי המהפכה הצרפתית מגיע נפוליאון לשלוט על צרפת,והוא מצביא וכובש הרבה שטחים עד למפלה קשה.(*שימו לב שאחרי רודן אחד(מלך) הביאו על עצמם הצרפתים רודן אחר).
המהפכה האמריקאית- 13 המדינות שנמצאות באמריקה, שאין להן שום דבר משותף , מחליטות להתחבר ולמרוד בבריטניה. הם מתאחדים רעיונות (ערכים ) משותפים(סביב החוקה שלהם בעצם). *הרעיון הזה של האיחוד והמרידה בשליט זה דיי אותו פרינציפ כמו שהיה בצרפת וזה גורם לאנשים להבין שזה אפשרי להיות "חופשיים".*
3 האנשים שכתבו את החוקה האמריקנית הם עשירים מאוד אבל הם מודרניים וחדשניים. 10 הסעיפים הראשונים בחוקה האמריקנית הם אותם 10 סעיפים של מגילת הזכויות של הצרפתים. למרות העובדה שהם רשמו שכולם שווים וכל זה, בהתחלה אדם שחור שווה לשני שליש אדם, ורק אחרי מלחמת האזרחים האדם השחור נהיה שווה חוקתית לאדם הלבן, ועוד בערך 100 שנים עד שהאדם השחור הפך לשווה גם מבחינה תודעתית . ועוד קצת זמן עד שנבחר נשיא אמריקאי שחור. הלאומיות של האמריקאים שונה מהלאומיות של אירופה כי היא סובבת סביב ערכים ולא סביב עבר משותף.
גורם כלכלי
המהפכה התעשייתית – במהפכה התעשייתית יש המון תהליכים שמזינים את עצמם וככה נוצר סוג של מעגל.
המהפכה התחילה בתהליך של מיכון (מלשון מכונה), תהליך שבו האנשים התחילו להשתמש במכונות בעבודה ובכך חסכו בכוח אדם.(התחיל בעיקר בכפרים). ברגע שאני לא צריכה את כל העובדים שהיו לי לביצוע העבודה, אנשים עוברים לגור בעיר ולחפש שם עבודה, משמע עיור(המעבר למגורים בעיר). כשיש כל כך הרבה אנשים בעיר מתפתחות עבודות שיכולות להשתמש בהרבה אנשים במקביל – מפעלים= תיעוש.(* מה שגרם לזיהום אוויר מטורף בעיר כי המפעלים היו צמודים לבתי מגורים*).
מתחיל גם ניכור. כשגרתי בכפר הכרתי 50 איש שחיו בכפר וזהו, הם היו עולמי, אבל בעיר אני מוקפת בעוד איזה 250 איש אבל רואה אלפים ומרגישה בודדה יותר מאשר הרגשתי בכפר.
גם החילון תופס תאוצה בעיר. בכפר בכל יום ראשון היינו הולכים לכנסייה כי כל הכפר הלך ואף אחד לא עבד, בעיר , ביום ראשון אני אקבל יותר כסף אם אני אעבוד אז מוותרים על ללכת לכנסיה ומתרחקים מהדת. ככה שיש גם הרבה פחות דברים שמחברים בין האנשים וזה גורם לעוד יותר ניכור.
כל הנאמר למעלה, גורם לזה שלאנשים אין איך להגדיר את עצמם בצורה טובה אז הם מחפשים משהו אחר ומוצאים- הלאומיות. הלאומיות נתנה לכולם מטרה משותפת.
*בין ה"אני הבודד" וה"אני הלאומי" יש את תנועת הפועלים – אנשים שנלחמים על זכויות העובדים שלהם, על שכר הוגן וכו'. יש גם את הבורגנים שהם כביכול המנהלים.
כיבושי נפוליאון
אחרי המהפכה הצרפתית יש ממש כאוס בצרפת ומי שמצליח לנווט בכאוס הזה זה נפוליאון שמתקדם לדרגת גנרל ומביא את המהפכה לכל אירופה. היתרון של נפוליאון הוא שהצבא שלו הוא צבא העם, יש לו מוטיבציה הרבה יותר גבוהה להילחם כי הוא נלחם עבור העם הצרפתי ולא המלך הצרפתי. מה גם שנפוליאון חכם, הוא נלחם בכל פעם מול מדינות קטנות יחסית וככה הוא מנצח וכובש את השטחים שלהן.יש גם מדינות שפשוט רוצות להיות תחת השלטון של נפוליאון כי הן בטוחות שהוא יעיף את כל הרע ואת המעמדות. ברגע שאירופה תתאחד,נפוליאון יובס. לאט לאט נפוליאון הופך ממשחרר והשליט הטוב שכולם "חיכו לו" לעריץ ועכשיו רוצים שהוא יעוף.
את נפוליאון עצרו שני דברים : רוסיה( כי מי המפגר שמנסה להיכנס לרוסיה בחורף? לייק דא!) ווטרלו( הקרב שלו מול הבריטים והפרוסים, מיותר לציין שהוא הפסיד).
נפוליאון הוגלה לאלבה.
אחרי שנפוליאון נפל , ב1815 עושים את קונגרס וינה שבו חילקו את אירופה מחדש למדינות . ההתנגדות לנפוליאון והרצון של התושבים שהוא ילך, גרמה להתפתחות הלאומיות כי אנשים התחברו סביב רעיון משותף, סביב אויב משותף.
מאפייני התנועות הלאומיות
*מה משותף לכל התנועות הלאומיות ?
1. מטרה- מדינה ריבונית בשטח מסוים.*אני לא מדינה ריבונית אם אני מבקשת משהו אחר !
2.מנהיג\ה- מנהיג שיוביל את הרעיון. לאו דווקא מי שעורר וחשב על הרעיון, אלא מישהו כריזמטי, סוחף שהעם הולך אחריו.
*מעמד בינוני או גבוה- אין איזה פועל שהוא מנהיג תנועה לאומית
* מודרני- קיבל על עצמו את רעיונות ההשכלה והרומנטיקה. איזה עירבוב כזה כי בדרך כלל אני רוצה לקבל את המדינה החדשה שלי אבל על איזה רעיון ישן.
*כריזמה- זה שם המשחק! אני רוצה לסחוף אחרי את העם.
3. דרך פעולה-
א.טיפוח תודעה לאומית-חינוך- לחנך על הלאום. בכל כיתה יהיה דגל, המנון , אולי גם מפת המדינה. התנועה הלאומית תפתח בתי ספר,אנדרטאות- מזכיר לעצמי ולעם את כל הקרבות של הלאום.
ב. מאבק לאומי- מאבק אלים ומאבק דיפלומטי.
מלחמת עצמאות – מלחמה לקיום המדינה. הלאום בעצם מוכיח את עצמו. לאום שהפסיד במלחמת העצמאות שלו הוא לא בדיוק לאום וממש אין לו מדינה.
דפוס הגשמה של תנועות לאומיות = שלבי הלאומיות (גרמניה כדוגמה)
1. שלב ההיערכות –
בשלב הזה מתחילים לגבש את המסגרת הלאומית ומניחים את התשתית לתרבות הלאומית .הפעולות הלאומיות בשלב הזה מתמקדות ביצירת אוסף של דימויים עצמיים אודות העבר, ההווה והעתיד של בני הלאום. במסגרת יצירת התרבות הלאומית מתגבשת השפה הלאומית התקנית, ישנו איסוף שיטתי ועיבוד של שירים ,אגדות עם ומוסיקה מסורתית. בשלב זה בדרך כלל גם נכתב מחקר שיטתי של העבר, המורשת של בני הקבוצה הלאומית. השלב הזה קורה בעיקר בשכבות העליונות של החברה, אצל העשירים והמשכילים, חי האיכרים נשארו אותו הדבר. בתכלס הם יוצרים את הלאומיות אבל מספרים לכולם שהם מגלים אותה.
בגרמניה האיחוד כנגד אנשי נפוליאון גרם לאנשי גרמניה לדבר שפה אחת נגדו, וגרם להם להתגבש נגדו. האחים גרים (ששייכים לשכבה גבוהה)עוברים מכפר לכפר ואספו סיפורים שיצרו אגדות משותפות. בעצם נפוליאון הוא זה שמתחיל את השינוי בגרמניה. ברלין מתחילה להתפתח = המהפכה התעשייתית מגיעה גם לפה.
2.שלב ההרחבה- בשלב הזה הרעיון הלאומי התבסס בשכבות אוכלוסייה רחבות ומגוונות. שלב זה מאופיין בגיוס המונים למאבק למען השגת זכויות לאומיות. המאבק הלאומי מתנהל גם כנגד שליטים מקומיים או זרים המתנגדים לשינוי הלאומי ומנסים לשמר את הסדר המדיני והפוליטי הישן. זה גם השלב שבו מתגבשים הכיוונים הפוליטיים בתוך התנועה הלאומית סביב שאלת האופי החברתי והפוליטי של החברה הלאומית .
בגרמניה אחרי נפוליאון חוזרים ל30 נסיכויות שונות ולא ל300 שהיו קודם ( ברור שאלו שנשארו הן העשירות והחזקות יותר). יש הפרדה בין אלו שרוצים את הלאומיות לבין אלו ששונאים אותה. הלאומיות הרי עושה נזק לאצולה( שינוי במעמדות ובכללי שינויים בהשפעה שלה) וכל עוד האצולה יכולה לעצור את ההתפתחות של הלאומיות היא תעשה את זה ! גם אם זה יגמר בדם והרבה.
ב1848 יש את "אביב העמים" – מעמדות נמוכים מפגינים כנגד המעמד העליון . העם יוצא לרחוב ודורש מדינה עם כל מה שכרוך בזה !
מדובר במאבק פנימי מאוד גדול ,שנכשל בצורה מאוד גדולה. גרמניה נשארת כפי שהייתה.
3. שלב המאבק המדיני והצבאי- בשלב זה הכוחות קובעים את אופי המאבק הלאומי ואת תוצאותיו הם כוחות בעלי יכולות מדיניות וצבאיות והמאבק הלאומי עושה שימוש בבריתות מדיניות ובמלחמות במטרה לסלק שליטים זרים ולכבוש טריטוריות שהוגדרו חלק מהמולדת הלאומית.
בגרמניה אוטו פון ביסמרק- מהאצולה הפרוסית , הפך לראש הממשלה של פרוסיה והוא בעד איחוד גרמניה. הוא עושה בריתות עם נסיכויות בגרמניה וככה מאחד את גרמניה. מדינות אחרות רואות את האיחוד הזה ומתחילות לפחד( לא המדינה עצמה אלא השליט, שהרי ממנו יילקח הכוח אם יקרה איחוד של כל גרמניה). ואז דנמרק פותחת במלחמה כנגד ביסמרק והמדינות המאוחדות שלו , וככה ביסמרק מאחד עוד מדינות "יש לנו אויבים משותפים , הדרך היחידה שבה נוכל להביס אותם היא אם נהיה כולנו ביחד ונאחד כוחות ובלה בלה בלה ". יצא למלחמה וניצח! עצם זה שהיו מאוימים על ידי מדינה אויבת איחד את הגרמניות. אותו דבר קרה עם אוסטרו הונגריה. גם מולה מנצחים ועדיין לא כל הגרמניות נמצאות תחת אותו דגל. האחרונה שעושה את הטעות של לאיים על גרמניה היא צרפת, ואז יש נגדה מלחמה וגרמניה כובשת אצלה שטחים עד פריז. כל הגרמניות מתאחדות והקייזר הגרמני(של כלל גרמניה) מוכתר בארמון ורסאי כדי ממש להשפיל (הקייזר הוא הקייזר של פרוסיה וילהלם ה-1).
4. שלב אחרון –כינון המדינה הריבונית –בונים את המדינה
לאחר שהוקמה מדינת הלאום יש צורך לחזק את הקשר בין האזרחים והמדינה. בשלב הזה השלטון בונה את הזהות הלאומית דרך כלים משפטיים, כלכליים ותרבותיים. מוקמות אנדרטאות ובתי עלמין לחיילים,מקימים אתרי זיכרון ובתי הספר מחנכים לאהבת המדינה. מוקמים בנקים לאומיים ומוסדות שלטוניים שנועדו לשליטה נוחה על האזרחים.
בהצלחהההה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה