סיכום בהיסטוריה-העליות כולל הצהרת בלפור

סיכום בהיסטוריה-העליות כולל הצהרת בלפור

העלייה הראשונה

כינוי לגל עלייה של יהודים לא"י בין השנים 1882-1904.

לפני זה היו עליות דתיות, זאת היא כבר לא עלייה דתית אלא עלייה של אנשים ציונים שבאים לפתח כאן מדינה.

הגורמים לעלייה

1) הסופות הנגב 1881- כינוי לפרעות ביהודים שהיו בדרום רוסיה ב1881. תושבים מקומיים התחילו לעשות לינץ' על היהודים. נהרגו בערך 100 יהודים , והייתה ממש תהודה למקרה בקרב היהודים. השלטונות דיי העלימו עין מה שקרה וככה "עזר ללינץ'". 80% מאוכלוסיית היהודים בעולם מרוכזים באזור הזה ולכן הם מתחילים לפחד. אז הם מתחילים להגר. המון מהגרים למערב אירופה ולמדינות מערביות אחרות (ארה"ב.קנדה.ברזיל...) מיליונים מהגרים וממש קצת מהם מחליטים להגר לא"י. זה ממש מראה עד כמה הציונות הייתה דבר משני באותה תקופה.

2) אוטואמנציפציה + פינסקר – "שחרור עצמי", פינסקר כותב ב1882 את הספר הזה ומעלה שהיהודים צריכים לשחרר את עצמם. בא"י הוא יוצר תהודה כי בעקבות הספר שלו מוקמת אגודת "חובבי ציון "- אגודה קטנה שרוצה לקיים את דבריו. גם ביל"ו מוקמת. ושתי הקבוצות האלו עולות לא"י, אבל הן קבוצות קטנות ולא מאורגנות.

מאפייני העולים

• שומרי מסורת
• בעלי משפחות
• גילאי 30-40
• מעמד כלכלי בינוני-נמוך – הון זעיר- יש כסף אבל לא המון
• מוצא- מזרח אירופה (וקבוצה קטנה מתימן)

המושבות הראשונות

מושבה, התפיסות שהנחו צורת התיישבות זו הן:

א) משק  חקלאי פרטי

ב) עבודה חקלאית עברית- להתבסס על היהודים ללא תלות במשק ערבחי. המושבות לא היו אחידות,לכל מושבה היה תקנון  שקבעו בועד של המושבה. עד 1884 קמו 7 מושבות. לכל אחד היה חלק יחסי בשטח של המושבה. המושבות האלה נכשלות מבחינה כלכלית כי הם לא מצליחים לגדל כלום (הרי לא עלו חקלאים שיודעים לעבוד עם סוגי האדמה כאן)

אישים שעזרו לעלייה הראשונה

רוטשילד- משפחה של בנקאים שהתחילה לפני כ250 שנים והם התעשרו מעסקאות בנקאיות. כשכל אירופה נלחמת נגד נפוליאון , רוטשילד הלווה לכולם , גם לבריטים גם לצרפתים וכו' , יש להם סוכנות ידיעות ממש מוצלחת ואז הוא קונה מניות ומוכר אותן ומתעשר עוד ועוד, השנאה כלפי היהודים היא דיי שנאה כלפי הרוטשילדים.

אדמונד דה רוטשילד מצרפת שומע שהמושבות נקלעות לקשיים כלכלים חמורים ונותן להם כסף,המון כסף, ובמובן הזה הוא בעצם מציל אותן, עוזר להן. אבל העזרה הזאת לא בחינם-"אני אתן לכם תמיכה כלכלית אבל אתם תגדלו מה שאני רוצה שאתם תגדלו". מביא מומחים שיגדלו וילמדו ופקידים שינהלו את המושבות ומתחיל "שלטון הפקידים". הפקידים אומרים לכל אחד מהמושבה מה הם צריכים לעשות. בעצם העזרה של רוטשילד היא דיי פגיעה כי לוקח 7 שנים עד שיש סיכוי שבכלל נתחיל להרוויח כסף. הוא מרוויח שליטה על המושבות. יוצר ישובים כנועים, שלא עומדים בזכות עצמם ,ועם הזמן הם נהיים יותר ויותר תלויים בו (הרי הם לא מרוויחים כסף מעצמם) . השונא הכי גדול שלו זה הרצל! הוא הקים את הציונות כדי להביא לעצמאות של היהודים ומה שרוטשילד עושה זה יוצר תלות.

בסופו של דבר רוטשילד "נותן" את המושבות לתנועה הציונית וככה הן חוזרות לידי האיכרים. אמנם אין יותר פקידים אבל הם המשיכו לגדל גפנים כי זה מה שהיה וזה מה שהם ידעו לעשות.

העלייה השנייה

גל העלייה שהיה בין השנים 1904-1914 .(נקטע ב1914 בגלל מלחמת העולם הראשונה)

מאפייני העולים

• רוב העולים מאוד דומים לעולים שעלו בעלייה הראשונה (ראו ערך)
• קבוצה מאוד קטנה ומסוים של כ2000 עולים שרובם היו צעירים, רווקים בעלי השכלה רחבה, חדורי אידיאולוגיה ציונית סוציאליסטית שאפו להקים בארץ חברה שיוויונית וצודקתת הם רוצים ליצור יהודי חדש.(הם חילונים). משנים את פני הישוב העברי ובסופו של דבר עיצבו גם את מדינת ישראל . טווח הגילאים היה בין 15 ל25. הכוח שלהם היה בראשוניות ולא במספרים.
• גם כאן יש קבוצה קטנה של כמה מאות עולים מתימן.

גורמים לעלייה

• הפוגרום בקישינב- אנטישמיות- היהודים ברוסיה מבינים שהם חייבים לברוח. נהרגו בערך כ-30 אנשים אבל התהודה של המקרה היא אדירה.יש בריחה  למרכז אירופה ולאמריקה. כמות קטנה רוצה להגיע לא"י.\
• תגובה למשבר אוגנדה ומותו של הרצל- אם לא יקרה משהו דרסטי,הציונות מתה, אז יש צעירים שאומרים שאם לא יעלו לא"י הציונות תיעלם ולכן באמת עולים וכאילו עושים "דווקא" מחייבים את הציונות להמשיך להתקיים.
• "קול קורא"- יוסף ויתקין, בחור בן 25 שעולה ומספר על החוויות שלו בארץ. "מרעיל " עוד ועוד אנשים לבוא ולעלות לארץ. ואז ה"משועממים" באו לארץ. להיות יוסף ויתקין הבא.

צורות התיישבות

א)"הקבוצה"-  יישוב חקלאי קטן שהוקם על שטח קטן שנקנה מהתנועה הציונית. היישוב היה מבוסס על חיי שיתוף ושיוויון מלאים . כלומר, קופה משותפת,חדר אוכל משותף, הכנסות והוצאות משותפות. הם התבססו על עבודה ושמירה עצמאית , לא העסיקו פעולים שכירים , הקבוצה הראשונה הייתה כנרת (אם הקבוצות) שנוסדה ב1909. בהתחלה היו בה 12 אנשים בלבד שחיו בשיתוף מלא. עבודת האדמה הייתה ערך עליון. ה"קבוצה " הייתה הבסיס שעליו נוסד מאוחר יותר הקיבוץ.

ב)"יפו צפון"-  הרחבה ליפו , בעצם ת"א- אחוזת בית. האגודה קונה שטחים משיח'ים שהיו באזור . אחוזת בית לא מוקמת כעיר אלא כהמשך ליפו אך מתקיימת כעיר, יש שם תעשייה משל עצמה. בשלב מסוים, הם משנים מאחוזת בית לת"א כי היא עיר ישנה חדשה כמו הספר אלטנוילנד. במרכז הוקם בית ספר תיכון – הגימנסיה הרצליה, מבחינת האנשים שם, הגימנסיה היא כמו בית מקדש."היינו תקועים באירופה הדתית ועכשיו אנחנו מתקדמים – הגימנסיה הייתה הדבר היחיד שהתנועה הציונית מימנה, לעומת ה"קבוצה " שבה התנועה הציונית מימנה הכל.

העיר ת"א (ע"פ איזה מצגת שהוא הראה בכיתה)

• רוב אנשי העלייה השנייה לא היו חקלאים אלא בורגנים ורבים מהם חיו ביפו שהייתה עיר מרכזית באותם הימים.
• מצוקת הדיור ביפו הולידה את השאיפה להקים שכונה עברית חדשה
• הגרעין להקמת העיר החדשה הייתה אגודת אחוזת בית
• בתמיכת המשרד הארצישראלי הונחה בשנת 1909 אבן הפינה לשכונה החדשה
• 60 משפחות יצאו מיפו והתיישבו משני צידי רחוב הרצל, הרחוב הראשון של ת"א. בקצהו נבנתה הגימנסיה הרצליה.
• מאוחר יותר שונה שם השכונה מ"אחוזת בית" ל"תל אביב" והעיר התפתחה במהירות ביוזמתו של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף.
• הייתה זו העיר העברית הראשונה!
• ערב מלחמת העולם הראשונה היו בה כ-2000 תושבים.
• עד 1920 היא סה"כ המשך של יפו ואחרי זה היא תפרח כשהבריטים יגיעו.

ארגון שעזר לעלייה השנייה

המשרד הארצישראלי- הסניף המקומי של התנועה הציונית . התפקיד שלו היה לקלוט יהודים .

• המשרד הוקם ביפו ב1907 והיה מוסד רשמי של התנועה הציונית בא"י
• בראשו עמד ד"ר ארתור רופין. רופין הבין ללב החלוצים ועשה הכל על מנת לעזור להם להצליח בצורות ההתיישבות החדשות.
• המשרד הארצישראלי עשה מאמץ גדול להשיג אדמות באזורים שלא נועדו להתיישבות (בעיקר בצפון הארץ). הוא היה ממונה על תכנון ההתיישבות.
• המשרד הקים חוות חקלאיות שבהן הוכשרו הצעירים לעבודה חקלאית ובהמשך סייעו בהקמתן של קבוצות והעיר ת"א
• אנשי המשרד עסקו רבות בפיתוח חקלאות מודרנית 0זנים חדשים ושיטות עיבוד מתקדמות ). כמו כן, סייע המשרד בהקמת שכונות עירוניות והיה לו חלק בהקמת החברות "הכשרת ייסוד: ו"קרן הייסוד",שני מוסדות כלכלים שעסקו ברכישת אדמות ומימון העלייה וההתיישבות.

זה סוג של הרוטשילד של העלייה השנייה רק שבניגוד לרוטשילד, המשרד אשכרה עוזר גם לטווח המיידי.

מסגרות שהוקמו בא"י ע"י היישוב החדש

ארגונים פוליטיים –מפלגות

פועלי ציון +הפועל הצעיר- ארגונים שכנראה הוכוונו  למעמד הפועלים. הפועלים היו ממש בבעיה. הבעיה הייתה החיבור עם העלייה ה1. אנשי עלייה 2 היו שכירים במושבות של העלייה ה1. אבל היה יותר זול וקל לקחת פועלים ערביים(זולים ומנוסים הרבה יותר), והעלייה ה2 דורשים תנאים , ושכר וכל אלה, ואז המעסיקים אומרים למה אני צריך את זה והולכים להעסיק ערבים, לא רוצים להעסיק אנשים בלי ניסיון בלי כלום שרוצים יותר מהעובדים הטובים. אז קמות המפלגות שבאו לדאוג (בשלב הראשוני) לרווחת הפועלים. אין הבדל בין פועלי ציון לפועל הצעיר, חוץ מזה שהם שונאים אחד את השני. אחר כך הם התחברו למפלגה אחת- מפלגת פועלי א"י ואז המערך ואז העבודה.

כיבוש העבודה

ההתפתחות בתחום הזה קרתה בזמן העלייה השנייה. אז קמו המפלגות הראשונות שהיו מפלגות פועלים, סיפקו לפועלים מסגרת חברתית ותרבותית , העניקו להם הרגשה של שייכות ושאפו לסייע להם לגן על זכויותיהם.

שתי המפלגות היו יחסית קטנות ומנו כ300-400 חברים בכל אחת מהן וטענו כי יש לבנות בא"י חברה ציונית סוציאליסטית .

מתעורר הצורך בשמירה ויש אנשים שרוצים לקחת את זה לידיים שלהם – העלייה השנייה.

הם רצו ליצור אנטיתזה ליהודי הישן, שרוצה לא להטריד את הגויים , ובורח מכל עימות קטן. הם אומרים אנחנו יוצרים את היהודי החדש!

ב1909 תשעה חברים פותחים חברת שמירה-"בר גיורא" (אחד ממנהיגי המורדים במרד הגדול) שאיפה לעבר המפואר(תנועת הרומנטיקה) . אחרי כשנה יש המון חברים חדשים בארגון ומשנים את השם ל"השומר" . הם נראים ערבים לגמרי, רוצים להיות חלק מהארץ עד כמה שאפשר והערבים זה מה שהם רואים פה, אז הם מנסים להידמות להם כמה שאפשר. השומר יוצר בארץ את היהודי שלא מפחד מעימותים. ב1920 שוב משנים את השם ל"הגנה".

כיבוש השפה

אליעזר בן יהודה הוא איש העלייה 1 והוא מחדש את השפה. יש לו את שפת הקודש עם מלא מילים שאפחד לא משתמש בהן ויש לו מלא מילים שלא היו קיימות בתנ"ך אז צריך להמציא חדשות.פועל בשלושה מישורים:

1. מוציא מילון – אוצר השפה העברית. בעיה שזה לא הכי שימושי

2. עיתון – הצבי למבוגרים החבצלת לילדים

3. המשפחה הראשונה שמדברת עברית כשפת אם – הכריח את הילדודס שלו לדבר רק בעברית ,הוא מוכיח שאפשר לגדל ילדים רק בעברית.

כבר בעלייה ה1 הוקם בית ספר יסודי בעברית – חביב. הראשון שמדבר רק עברית.גם הגננות מדברות רק בעברית , הגימנסיה זה התיכון הראשון שמדבר רק בעברית.

ואז חברת עזרא מגרמניה מימנה את בניית הטכניון –"טכניקון" ודרשו שילמדו בגרמנית. התחילו לנהל ויכוח באיזו שפה ללמד.

טיעונים של הצדדים :

עזרא	המורים
*אין מילים בעברית כדי להעביר את הרעיונות של הטכנולוגיה *אין ספרי לימוד בשפה העברית	*הם ציונים, באו לארץ כדי להיות בית לאומי ,החייאת העם=החייאת השפה *המילים יתפתחו *אם תשלוט בו שפה זרה זה ישפיע לרעה על בתי ספר אחרים

הויכוח הזה על השפה חשוב מאוד כי ויכוח יוצר הכרעה,את זה שסופסוף מחליטים מה הדרך! עד אז יש 200 כיוונים שונים שאפשר ללכת בהם והויכוח מחליט על כיוון אחד.

התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה

*אם ממש מתחשק לכם רקע על מלחמת העולם ה1 תחפשו בגוגל*

בגלל שיש גישות שונות בכל הנוגע למלחמה במדינות שונות, והיהודים מפוזרים בכל רחבי העולם יוצא ממש בעיה ליהודים כי הם ייאלצו להילחם אחד בשני.

אז התנועה הציונית בוחרת בגישה הנייטרלית , כדי לא לסכן את חיי היהודים באירופה ולא לסכן את ההתיישבות בא"י( אם הם יתמכו במדינה שתפסיד הלך הסיכוי שלהם לזכות בא"י).

היישוב העברי בזמן מלחמת העולם הראשונה

• א"י הייתה בהסגר ימי מתחילת המלחמה.
• הייתה שנאה כלפי התורכים
• מלחמה בין התורכים לבריטים(הערבים עזרו לבריטים)
• היה פילוג בעם כי חלק תמך בצד התורכי וחלק תמך בצד הבריטי(ארגון ניל"י תמך בבריטים)

בזמן המלחמה הטורקים מכריזים על קיפאון כלכלי,סוגרים את שערי הארץ לגמרי והפעילות הכלכלית הופסקה. המשרד הארצישראלי חיי על תרומות שהגיעו מחול ועכשיו זה אומר שהכסף שלהם לא יכול לעבור.

התורכים אומרים שמי שיש לו אזרחות זרה הוא יכול להיות מרגל אז הם אומרים שכל מי שישי לו אזרחות זרה מותר על האזרחות והופך להיות טורקי או שתחזרו לאיפה שבאתם. ככה שאין ברירה אלא להתגייס לצבא התורכי.

עם זמן, החשדות כנגד היהודים מתגברים אז שמים עליהם עוד ועוד איסורים והגבלות ואש מגיע גם שליט חדש ואנטי ציוני לשלוט כאן באזור והוא מטיל עוד מיסים ומכריח את בתי הספר ללמד תורכית, מגרש מנהיגים יהודים ואוסר קניית ומכירת קרקעות ליהודים.

איך היישוב היהודי התמודד?

היישוב היהודי הופך למאוד חלש בגלל כל הדברים שהתורכים עושים אז הם מוצאים דרכים להתמודד עם העוני.(דרך אגב, חלה הידלדלות באוכלוסיה היהודית בארץ כי חלק היגרו מרצון וחלק גורשו ע"י הטורקים).

1. הועד להקלת המשבר- לוקח כסף מאלה שיש להם מספיק \יותר כסף ונותן אותו לנזקקים, לאלו שאין להם כסף. מנסים למצוא תעסוקה למובטלים,מביאים מזון ושירותים למעוטי יכולת,בתקופה שהיה אפשר לתקשר עם ארה"ב הם ניצלו את החלון והביאו כספים . שילמו למושבות כסף כדי שיעסיקו יהודים.

2. "קופת חולים"- כולם משלמים אותו סכום ומקבלים טיפול רפואי אם הם נזקקים לו.

3. המשביר המרכזי- המשביר לצרכן- קונה סחורה מהחקלאים היהודים בגליל ומוכר את זה באותו מחיר ליהודים שבמרכז.לא לוקח דמי תיווך. לא ארגון למטרות רווח.(מה שיש היום זה דבר אחר לגמרי  פשוט השתמשו בשם).

תנועת המחתרת ניל"י

ביישוב היהודי המון קולות ואחד מהם היה התמיכה בבריטים. אז למרות היהודים היו ממש מיעוט בארץ באות תקופה זה לא אומר שהם לא יכולים לעזור . ב1915 קבוצה של ילדים מזכרון יעקב(קבוצה של 35 איש) הקימו מחתרת, תנועה סודית ובראשה עמד אהרון אהרונסון – שהיה בכלל אגרונום (חוקר צמחים). הם אוספים ידיעות על הצבא התורכי ומעבירים אותם לבריטים,בעיקר בעזרת המוניטין של אהרון ככה הם יכלו להעביר את הידיעות שלהם. אחות של אהרון,שרה, שולחת מכתבים לאחותם במצריים , במכתבים היא סתם חופרת (כי את כל המכתבים שיצאו מהארץ הטורקים קראו) ואז מתחת למלאאא בולים היא הסתירה את הידיעות. אחרי שהבריטים רואים שניל"י הם יעילים, הם מחליטים לשלוח מכשירי קשר אבל בגלל שהם ענקיים ומסורבלים ניל"י מעדיפים לא להשתמש בהם. ובמקום משתמשים ביונות דואר, הרעיון עובד טוב עד שאחת היונים טועה בדרך ומגיעה לאיזה שיח' תורכי, ואז התורכים מבינים שיש איזה מחתרת בארץ שפעולת נגדם. ומחפשים את המחתרת, שמים הגבלות לגבי יונות דואר , תופסים אדם אחד שפולט כמה שמות ואת "זכרון יעקב" שם תופסים את שרה, מענים אותה וכל זה ואז היא מתאבדת בלי לגלות להם כלום. הטורקים מטילים מצור על זכרון ודורשים את יוסף לישנסקי ועוד איזה אחד, אחרת יהרסו את זיכרון , הזכרונים כמובן מסגירים את השניים והטורקים מוציאים אותם להורג.

ב1917 אלנבי (גנרל בריטי) מתחיל לפרוץ את הגבול של עזה ואחרי כמה קשיים הוא גם מצליח. אחרי מלחמת העולם ה1 יש לבריטים מנדט על א"י.

הצהרת בלפור

ב2.11.1917 הבריטים מוציאים את הצהרת בלפור שמכוונת לתנועה הציונית.

מניעים להצהרה

• "שאני אחשוב שהם לא ציניים"- לנסות להתקרב לתנועה הציונית, שהם חושבים שהציונים כן צריכים להתישב בא"י ,ושהם לטובת התנועה הציונית.
• אינטרס לכניסת ארה"ב למלחמה- ב1917 זה שיא מלחמת העולם, ארה"ב עוד לא נכנסה למלחמה רק שוקלת את זה , צרפת ובריטניה חייבות את העזרה שלה. בארה"ב יש הרבה מאוד יהודים והבריטים חושבים שהתנועה הציונית תשפיע על היהודים בארה"ב לשכנע את השלטון לעזור.
• מדיניות בריטית – הבריטים שלטו במצרים בגלל תעלת סואץ שמהווה מעבר מסחר להודו עוד משנת 1915 היה תכנון לכבוש בשלב מסוים את א"י כדי לכבוש לגמרי את התעלה. אז כבר ב1915 הבריטים מדברים עם המלך הערבי פייסל ומחליפים איגרות שבהן הם אומרים שברגע שיכבשו את א"י הבריטים יעניקו לערבים עצמאות,זכויות , כל מה שהתורכים לא נתנו להם. הם מכינים את הקרקע. ב1916 גם חותמים עם צרפת על הסכמי סייקס פיקו ומחליטים איזה שטח יהיה שייך לאיזה מדינה עוד לפני שהם בכלל כבשו פה משהו. בעצם הצהרת בלפור היא עוד הכנת הקרקע ל"כניסה חלקה" של הבריטים.

בעיות בהצהרה

• ההצהרה מופנית ללורד רוטשילד. אין לו כל תפקיד בתנועה הציונית! אפילו לא מדובר על הרוטשילד שנתן כספים למושבות אלא לבן שלו.
• "תשתדל במיטב מאמציה"- לא באמת מבטיחים משהו, הם רק ישתדלו
• "להקל"- לא לתת להם משהו, אלא להקל.
• "בתנאי"- כל ההצהרה ניתנת תחת תנאי
• "במעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת "- לתנועה הציונית אין השפעה על הדבר הזה.
• "בית לאומי"- הם לא אומרים מדינה יהודית, ממציאים ביטוי ואין לו ממש משמעות. הרי בית לאומי זה כלום, לא מדינה,לא אוטונומיה.

הצהרה אומרת "אנחנו נעשה לכם טובה,ואנחנו מוכנים שהיהודים יבואו להתיישב פה בתנאים המאוד מאוד מסוימים שלנו".

התגובות להצהרה

1. היהודים הציונים והיהודים בא"י- תחושות מעורבות. מצד אחד ההצהרה נותנת המון כוח ודחיפה לתנועה הציונית ולהתיישבות בא"י אבל מצד אחר הבריטים הרחיקו את עצמם מכל הבטחה רצינית.

התנועה הציונית מקימה את העלייה ה3- חלוצית מאוד, אידיאולוגית מאוד ובעצם אומרים "אין לנו התחייבות לכלום אבל ננצל את מה שיש לנו", לא מבקשים אישור מאף אחד. הם הקימו את רוב הקיבוצים  שאנחנו מכירים , דוחפים פועלים ללא צ'ארטר. הם העלייה הכי אידיאולוגית אי פעם.

2.הערבים בא"י- מבחינתם זה חמור ביותר ! הערבים חשבו שהבריטים הבטיחו להם את הארץ(1915 האיגרות ההן) , הערבים הרגישו שהם נלחמו על השטח הזה יותר מהיהודים, הם הבעלים של השטח הזה ועכשיו הבריטים אומרים שחלק מהשטח ילך ליהודים אז הם ממש מתעצבנים .מבחינתם זה כישלון מוחלט והם כבר צופים את הבעיות עם הבריטים.מתנגדים לחלוטין להצהרה ויעשו הכל כדי למנוע ממנה מלהתקיים. הם הסיבה שההצהרה הייתה כל כך מעורפלת, הבריטים לא רצו להתעסק איתם.

3. היהודים המשתלבים-מדובר על היהודים שהתערו בחברה האירופאית. להם ההצהרה לא ממש מזיזה, כי זה פשוט לא מעניין אותם.

התנועה הציונית בהשוואה לתנועות הלאומיות באירופה

נקודות דמיון-

1) מנהיג- הרצל, ביסמרק, לשניהם יש את כל המאפיינים של מנהיג(ראה ערך)

2) מאפייני התנועה הלאומית- גם בציונות יש את כל המאפיינים של התנועה הלאומיות( ושוב, תעברו עמוד ותראו מה רשום שם)

3) מטרה- הקמת מדינה ריבונית בשטח מסוים

4) דרך הפעולה- דיפלומטיה או מאבק צבאי\

5) אותם הגורמים (חלקי)

נקודות שוני-

1) גורמים יחודיים – אנטישמיות ,כישלון האמנציפציה

2) פיזור טריטוריאלי מחוץ למקום שמיועד להיות המדינה.היהודים הרי מפוזרים בכל רחבי העולם ויש ממש קצת מהם בא"י.

3) קשיים ביצירת שפה משותפת- היהודים חיים במדינות שונות =שפות שונות

4) חוסר אחידות תרבותית- ההתייחסות ליהדות היא גם כדת וגם כלאום. עוד בתקופת בית שני נוצרה תרבות יהודית יחודית (המלך החשמונאי שהיה גם הכהן הגדול) ולכן נעלם הגבול. הם ממשיכים לעסוק בפרקטיקה הדתית כפי שנקבעה בתקופה העתיקה ההיא וככה בעצם שומרים על חוקים של מדינה שלא קיימת. עד שהלאומיות לא מופיעה באירופה , היהודים לא צריכים להחליט אם הם יותר יהודים או יותר חלק מהלאום שבו הם חיים. כשאירופה הופכת לחילונית ולאומית מתחילים להתייחס גם ליהדות כלאום ואז עליי להחליט מה אני יותר. רוב היהודים לא מעוניינים לבחור בתנועה הציונית שממש שואפת ללאום יהודי בא"י ואומרים " אני גרמני תנו לי לאכול שלופן בשקט"

בהצלחהההה