סיכום בהיסטוריה-ממדינת החשמונאים עד המרד הגדול

סיכום בהיסטוריה-ממדינת החשמונאים עד המרד הגדול

חלק א'- מדינת החשמונאים

• מבוא

בשנת 169 לפנה"ס שולטים הסלווקים בארץ ישראל. במקביל רומא רק מתחילה לגדול ולהתפתח, לעומת זאת הסלווקים עומדים במקום, לא מתפתחים וכביכול לא עושים כלום עם עצמם .

חוזרים אלינו- המלך רצה לשמור על נאמנות העם כלפיו ואיך אפשר לוודא שזה קורה? בעזרת דת כמובן !פשוט לשים פסל של המלך במקומות התפילה או להוסיף קורבן נוסף שמקריבים למלך,זה לא בהכרח אומר שמאמינים במלך בתור אל אלא פשוט מראה אמונים. בכל מקום שבו שולטים הסלווקים אין בעיה עם חוק זה (גם ככה מאמינים בכמה אלים מה זה משנה להוסיף עוד קורבן לרשימה?)אבל אצלנו.... אוהו.

ואז המלך החביב הזה, מחליט לחוקק עוד חוק יפה- אסור לפגוע בגוף האדם. הוא עושה את זה גם כחלק מהאמונה שלו וגם מבחינה בריאותית (שתושבי הממלכה יהיו בריאים ושלמים,בעיקר שלמים). ושוב, לכול תושבי הממלכה , לא אכפת בכלל, אבל אצל היהודים החוק הזה מתנגש עם מצוות ברית המילה והם מפחדים שהחוקים אלו של המלך ירחיקו אותם מהדת.

בעיקרון, יש סה"כ 3 סיבות למרד החשמונאים-

• הגזרות (החוקים) של אנטיוכוס(המלך היווני)
• התחזקות רומא( שבשושו עזרה למרד כדי בסופו של דבר להחליש את הסלווקים וכמו כל ממלכה, לכבוש...)
• עימותים פנימיים בתוך מלכות יוון ( כשיש עימותים פנימיים היוונים לא הכי שמים לב להתארגנות מרד וכו')

המרד מתחיל בתור מרד צבאי על ידי משפחת החשמונאים ,משפחה של כוהנים. המרד מצליח !!! אחרי תקופה מסוימת , היוונים מתייאשים ומחליטים לתת לחשמונאים שטח קטן ברדיוס של יום בערך מירושלים ( 30 ק"מ בערך).

חלק א'

• בניית המדינה החשמונאית

• המדינה החשמונאית לא הייתה הריכוז היהודי היחידי בעולם באותה תקופה, היא פשוט הייתה הריכוז היחידי בעל שליטה עצמית.
• במדינה החשמונאית חלו שינויים רבים במרוצת השנים:

1. שינויים טריטוריאליים במדינה החשמונאית (שינויי שטח)
2. שינויים דמוגרפיים (שינויים במספר היהודים)
3. שינויים חברתיים (שינויים במעמדות העם)
4. שינויים במעמד המנהיג והסמכויות הפוליטיות והדתית
5. היחס להלניזם

ועכשיו... הרגע לו חיכיתם... הפירוט!

1. שינויים טריטוריאליים

 לאחר המרד ביוונים (שנמשך 15 שנים) מצליחה המדינה החשמונאית לייצב את עצמה בשטח שהשיגו (יום הליכה מירושלים= בערך 30 קילומטרים רדיוס). נקודה מאוד מאוד חשובה היא שהמדינה נמצאת מסביב לירושלים מרכז הפולחן הדתי של היהודים. מהרגע שהמדינה קמה, הם נלחמים עם כל דבר שזז כדי להשיג שטח. לפעמים היא מנצחת,לפעמים מפסידה ולפעמים כורתת איזה ברית נחמדה.

גבולות המדינה מתרחבים בעיקר לכיוון מערב – שם יש את הים התיכון והדבר חשוב מאוד לקיום מסחר בין מדינות וכלכלה טובה למדינה. וכמובן גם לכיוון צפון משום שבגליל ובאזורי הצפון נמצאים ריכוזים נוספים של יהודים והמדינה החשמונאית חשה אחראית עליהם. (הגבולות לא התפתחו גם דרומה פשוט כי הם לא ניסו... הרי כולנו יודעים מה יש בדרום הארץ- כלום).

יון כבר ממש דועכת בשלבים אלו לכן היה דיי קליל להוציא מהם שטחים לטובת המדינה (ברור שעדיין היו על השטחים האלה לחימות ובריתות)

החשמונאים קוראים למדינה שלהם מדינת יהודה! בעצם הם מחשיבים את עצמם לממשיכים של יהודה.

ובצורה מסודרת הסיבות להתרחבות הגבולות הן:

1. עימותים – עם עמים מקומיים , כבישת שטחים מהם (מדובר על האדומים ואלה...)

2. עימות- עם "הנספחים" של יון. אלו שהציעו להם הטבות כדי לעבור לגור באיזור בתקופה של יוון (כמו הטבות לאלו שגרים באזור של עזה)

3. הסכמים/בריתות- האנשים המקומיים מעדיפים להגיע לאיזה הסכם או ברית במקום להגיע למצב של מלחמה ("קחו את השטח ואנחנו נביא לכם מיסים רק עזבו אותנו בשקט")

4)אחריות על יהודים- יש יהודים באיזורים שונים ובגלל שיהודה חשה אחראית עליהם ועל מצבם הם כובשים עוד ועוד שטחים כדי שהיהודים יחיו בשטח של יהודה.

בעיקרון יהודה מתפשטת ומתפתחת מבחינת גבולות בצורה מאוד נרחבת והדבר שבסופו של דבר עוצר את תהליך ההתפשטות הזה , הוא כיבושה של רומא.

2.שינויים דמוגרפיים-

בשטחים שעליהם השתלטה המדינה החשמונאית כאשר קמה היו גם תושבים לא יהודים למשל יוונים.אז בהתחלה הם היו מגרשים את היוונים כדי שלא יהיו במדינה שלהם אנשים שלא מאמינים באלוהים אחד, האלוהים שלנו.בנוסף, הגירוש מתבצע משום שהחשמונאים חוששים שהימצאותם של יוונים תגרום להתיוונות של תושבי המדינה היהודים וזה דבר שהם ממש ממש לא רוצים.(*זה ממש אירוני כי בסופו של דבר המנהיגים של המדינה התייונו בעצמם*)  ככל שהמדינה גדלה אין כל כך לאן לגרש יותר אז מפסיקים עם העניין הזה.

בשלבים מאוחרים יותר , בגלל רגשי האחריות של החשמונאים כלפי יהודים ברחבי האיזור, נכבשו שטחים שבהם יש ריכוזי יהודים ואוטומטית יש יותר אוכלוסייה יהודית.

גם עלייה ליהודה בגלל שהיא הריכוז היהודי בעל השליטה העצמאית גורם לעלייה במספר היהודים במדינה.

אסור לנו לשכוח שנעשה גיור בכפייה של הנוכרים מהעמים הקרובים (כמו אדום או מואב...). פשוט באו לאנשים האלו והפכו אותם ליהודים...

סה"כ תהליכים שהתבצעו בשינויים הדמוגרפיים:

1. גירוש נוכרים

2. הגירה

3. גיור בכפייה

3.שינויים  חברתיים-(מעמדות העם)-

מעמד השלטון – כמובן שזו משפחת החשמונאים ,משפחה שהתחילה כמשפחת כהונה ,שפעם היה הראש של השלטון (הדת הרי שלטה והכהונה היא הרי בראש הדת. אמנם החשמונאים לא  היו משפחת הכהן הגדול אבל בכל זאת כוהנים . זה כמו ממשפחת אצולה .)לאחר זמן מה החשמונאים מכריזים על עצמם לא רק בתור המלכים אלא גם הכוהנים הגדולים ומקבלים סמכות ושליטה פוליטית ודתית. בעצם מבססים עוד יותר את מעמדם.(*באותה התקופה עדיין יודעים מי הוא נצר דוד ומכאן יודעים מי אמור להיות המלך על היהודים אבל לחשמונאים ממש לא אכפת.או ליתר דיוק בכלל לא אכפת).

בתכלס בתקופת החשמונאים הקיטוב בחברה התעצם,החזקים הופכים לחזקים יותר והחלשים לחלשים יותר. בנוסף להבדל הכלכלי בין האנשים בחברה יש גם הבדל מוצאי שגם כן מהווה הבדל מעמדי מסוג מסוים:

1) היהודים- בעצם הדת היהודית הם השולטים, וכמובן נחשבים גם למעמד הכי גבוה.

2) הנוכרים – אנשים שאין להם שום קשר ליהדות או ליהודים חוץ מהעובדה שהם גרים ביהודה.

3) גרים- אלו שנאלצו להיות חלק מהעם היהודי (גוירו בכוח ).

האנשים האלה חיים ביחד וברור שהם ישפיעו אחד על השני ,ככה שבמשך הזמן התרבות היוונית נכנסה גם לתרבות היהודית.

4. שינויי במעמד המנהיג והסמכויות הדתיות והפוליטיות-

ככל שהזמן חולף המנהיג במדינת החשמונאים לוקח על עצמו יותר ויותר סמכויות וגם הופך ליותר ויותר יווני.

בהתחלה יש את יהודה המקבי שמשמש בתור מנהיג צבאי וזה הכל.זה מה שהוא יודע לעשות וזה מה שהוא עושה.

אחר כך, יש את יונתן החשמונאי שמכתיר את עצמו בתואר דתי והופך להיות הכהן הגדול. יכול להיות שהתואר הכהן הגדול מגיע יד ביד עם כוח מדיני ולא רק דתי אבל יונתן לא מגדיר את עצמו בתור שליט מדיני.

• בשלב זה המנהיגים החשמונאים עדיין מנסים להידמות כמה שיותר למנהיגים שונים מהתנ"ך כדוגמת יהושע בן נון או שמואל הנביא.

שמעון החשמונאי- "נשיא" –בעצם סמכות העולם המשפטי.מבחינתו ראש בתי המשפט הוא מנהיג העם.

דור שלישי של מנהיגים:

יהודה אריסטובולוס- הוא כבר קורא לעצמו גם מלך וגם הכוהן הגדול. בעצם יהודה כבר לוקח על עצמו גם את הסמכות הדתית וגם את הסמכות המדינית. מדור השליטים הזה החשמונאים מנסים להידמות למלכים היוונים. יהודה גם לוקח את תואר המלוכה מאלו שזכאים לה על פי הדת, שושלת דוד.

5. היחס להליניזם-

המאבק של החשמונאים מתחיל בתור מאבק כנגד ההלינזם אבל בסופו של דבר הם מתיוונים.

היחס להלניזם משתנה כל הזמן ומתפתח לכיוון קבלת ההלינזם.

הרי בהתחלה החשמונאים לא בטוחים בעצמם ומנסים סוג של לבודד את המדינה מכל השאר כדי לשמור על הדת והתרבותהיהודית בדיוק כפי שהיא אבל עם הזמן ככל שהם נהיים יותר בטוחים בעצמם ובביסוס שלטונם התרבות היוונית מתחילה לחלחל לתוך התרבות היהודית.

גם השפה היוונית שהייתה השפה הבינלאומית באותה התקופה החלה לחלחל לתוך התרבות היהודית. הרי הגבולות של המדינה התפתחו לכיוון הים ומכאן שחלק נרחב בכלכלת המדינה הוא המסחר , וכדי לסחור בצורה טובה יש לדעת לדבר בשפה הביןלאומית שהיא היוונית,ככה שהשפה היוונית נהייתה צורך קיומי במדינה.

גם היחס ליוון עצמה השתנה. בהתחלה היה הרי מרד והתנגשות כנגד יוון אבל ככל שעובר הזמן ,נגמר המרד ויוון נכנעת ללחץ של החשמונאים, מתחיל איזה דו שיח בין יוון ליהודה שמוביל ליחסים כלכלים ומדיניים.

חלק ב'

• הכתות ועיקרי המחלוקת
• הצדוקים:

מקור שמם של הצדוקים הוא בית צדוק (שהיה הכהן הגדול בבית המקדש בתקופת החשמונאים). הצדוקים מחשיבים את עצמם לממשיכי דרכו של צדוק ומשייכים את עצמם למסורת הכוהנית,המאוד קפדנית ולא מתפשרת.

מפאת העובדה שהצדוקים הם משיכי דרכו של כוהן, הם מאוד מקושרים לבית המקדש ולכן הם בדרך כלל היו עשירים יותר,חיו בעיר ולא  בכפר ,היו האצולה של העם ושאבו את כוחם מהדת.

הם האמינו בפרקטיקה הדתית ( הטכניקה עצמה,איך להעמיד קורבן על המזבח וכל זה), העבודה שלהם היא גם מאוד מאוד כלכלית כי כשבאים להקריב קורבנות משלמים גם לכוהן שיקריב אותם, ככה הם גם התעשרו.

הם לא מאמינם בתורה שבעל פה בכללללללל. אך ורק בתורה שבכתב וגם הפירושים שלהם הם צמודים לטקסט. זה גם מה שגרם להחמרה בחוקים שלהם.

#השוואה קטנה בין פרושים לצדוקים רק כדי להבהיר את הקטע של החמרה#

רשום: אסור להדליק נר בשבת

פרושים: "אוקי, רשום שאסור לי להדליק נר בשבת ,אבל לא נאמר כלום על להשתמש בנר בשבת ולכן, אם יש לי נר שיכול לדלוק 24 שעות , מותר לי להשתמש בו בשבת. מותר לי גם להעביר את הלהבה שלו כי אני לא מדליק שום להבה חדשה."

צדוקים: "רשום אסור להדליק נר בשבת, זה אומר שאסור להדליק נר בשבת !!! אסור גם להשתמש באור של נר בשבת ולכן תחיו בחושך "

היחס לכהונה

הצדוקים מקדשים את הכוהן הגדול ואת משפחתו ונותנים להם חשיבות עצומה. מבחינתם העבודה הדתית היחידה היא הפולחן הדתי,כל דבר אחר זה סוג של מחוץ לדת. הם עוסקים רק בהעלאת הקורבן וכו',הטקסיות . הקשר שלהם עם אלוהים מסתכם בפולחן דתי ותו לא.

היחס לבית חשמונאי

בהתחלה הצדוקים ממש ממש לא אהבו את בית חשמונאי  עוד פחות אהבו אותם כאשר הם לקחו את משרת הכהן הגדול שהייתה כל כך מוערכת וחשובה לצדוקים.

בנוסף, אמרנו שהצדוקים הם מאוד מאוד אדוקים וידוע ששושלת דוד היא היחידה שיכולה למלוך על העם היהודי. החשמונאים מנגד, לא שייכים לשושלת הזאת- עוד סיבה לא לאהוב אותם.

ככל שעוברות השנים, הצדוקים מקבלים את בית חשמונאי ומכבדים את שלטונו, בעיקרון זה כי האליטות , השכבה הגבוהה של החברה סוג של מאחדת כוחות ומבינה שעדיף להם להיות ביחד מאשר זו נגד זו.

תפיסת עולם

כמו שאמרנו קודם, הצדוקים מאמינם רק בתורה שבכתב ולא נותנים לשום פירוש אחר להיכנס לאמונתם. לכן, הם לא מאמינים בעולם הבא אלא רק בעולם הזה.העיניין של העולם הבא הוא בכלל רעיון יווני ובגלל זה הצדוקים לא מאמינים בו.הם עושים פעולות כדי לקבל עליהן תגמול בעולם הזה ולא בעולם הבא.

מאמינים בבחירה חופשית, האדם הוא זה שאחראי על הבחירות שלו ועל מה שיקרה לו בעולם הזה.

• הפרושים:

מקור השם שלהם הוא מהמילה "לפרוש". הם פורשים מהציבור כי הוא טמא ולא כולו שומר מצוות ומכאן גם ניתן להבין שעיקר האמונה שלהם הוא שמירת המצוות .הם רואים את עצמם כאנשי כנסת גדולה.

"משה קיבל תורה מסיני ,מסרה ליהושע,ויהושע לזקנים ,וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת גדולה." זה בעצם מקור הסמכות שלהם- הם אומרים שכל מה שהם יודעים נמסר ממשה שמסר להוא שמסר לזה שמסר לי ועכשיו אני חכם ומוסר לכם.

הם מאוד אדוקים בשמירת מצוות ולימוד תורה. חשובה להם טהרת המצוות. לטעמם עיקר העיסוק הדתי (העבודה האמיתית של האל ) הוא העיסוק במצוות ולמידת התורה. הם מפרשים את התורה שבכתב בעזרת התורה שבעל פה (מכאן שהם מאמינים בתורה שבעל פה). מאפשרים את החידוש, הפצה של התורה לעם , הפיכה של התורה לרלוונטית לעם כולו.

דרך התושב"ע הם יוצרים תקנות (מהמילה תיקון) –לתקן את המצוות –להפוך אותן לנגישות.הם אלו שממשיכים את התורה בכתב ואת התורה שבעל פה.

מי תומך בהם ?

רוב העם הולך בדרכם, רוב העם תומך בתפיסה של הפרושים פשוט כי הם היו הרבה יותר עממים,קירבו את התורה לאנשים הפשוטים ,לימדו את התורה.

באותה התקופה הם היו המודל לחיקוי כי העריכו אנשים חכמים ולא עשירים .בגלל זה בדרך  כלל רצו להתחתן איתם. לפחות בהתחלה הם גם באו מהשכבות הנמוכות , והם גם עבדו ולא רק למדו תורה.

הם לא אהבו את הכהונה .הם האמינו שיש חשיבות להקרבת קורבנות ולתפילה בבית המקדש אבל מבחינתם זה לא הכל, מבחינתם יש עוד דרך לעשות את העבודה הדתית וזה לימוד תורה.

הפרושים מאמינים שיש מקום לכולם, כל אדם ששומר הרבה מצוות יכול להתקרב לקדושת הלווים ולהתקרב עוד יותר ויותר לאלוהים.

הם גם דיי פתוחים לפרקטיקות נוספות של הדת (כמובן שלא כולן אבל הם הרבה יותר פתוחים מהצדוקים)

תפיסת עולם

"הכל צפוי והרשות נתונה" הם נותנים ייחוד גם לעולם הזה וגם לעולם הבא וגם לעולמות האלוהיים. מאמינים בנפש ובזה שיש משמעות עמוקה יותר לאדם ולחיים.

יחס לבית חשמונאי

מתחילים כתומכים בבית חשמונאי והופכים לנגדם (ההפך מהצדוקים). בהתחלה הפרושים היו אלה שאישרו ותמכו במרד של החשמונאים , ואישרו את לקיחת הסמכות של הכהן הגדול והמלוכה . אבל עם הזמן, החשמונאים התקרבו לצדוקים וזה בעצם גרם ללקיחת כוח מהפרושים ובגלל זה הם התחילו לא לאהוב את החשמונאים. מה גם שעם הזמן המלכים החשמונאים התחילו לסלוד מהפרושים קצת.(אולי אפילו קצת הרבה)

חלק ב'

• השלטון הרומאי בארץ ישראל 63 לפנה"ס-321 לספירה

מבוא קצרצר

בשנת 69 לספירה מדינת החשמונאים נופלת ונגמר שלטון החשמונאים באיזור.(אם ממש מעניין לכם לדעת למה, הייתה פה מלחמת אחים בין החשמונאים של מי ייקח עכשיו את השלטון והגנרל הרומאי ראה את זה והחליט להיכנס פה לאזור ובגלל המלחמה ,לא היה מי שילחם בו בחזרה אז הוא פשוט כבש פה את השטח).

עוברות 20 שנה שבמהלכן יש ויכוחים פנימיים ברומא(יוליוס קיסר נרצח וכל מיני כאלה אבל למי אכפת?!) וב20 שנה האלה, כל פעם שולט מישהו אחר כאן באזור(סוג של שליחים של רומא) כי האזור מניב הרבה כספים.

ואז מגיע יקירנו הורדוס 3> (שלטון רומאי עקיף)

הורדוס מציע לרומאים שהוא יהיה מלך חסות שלהם באזור הזה . הוא ייתן להם כסף ושקט באזור הזה והוא כמובן יקבל כסף ויזכה להיות מלך (מה טוב ונעים ). ברור שלרומאים זה בא ממש ממש בטוב כי הרי הם נמצאים בסכסוכים פנימיים אז אדם שיבוא, ישליט סדר ושקט באזור שלטוני שלהם ועוד ישלח להם כסף? (win win)  

הורדוס כמובן נאמן קודם כל לרומא ורק אחר כך לתושבי הארץ, וזה ברור כי רומא היא זו שנותנת לו את הסמכות באזור ואילו התושבים שפה הם בסה"כ הם עם כבוש.

קצת רקע על הורדוס

מקורו של הורדוס הוא אדומי ,וסבא שלו גויר בכפייה(מה שקרה אי שם בעמוד 2 או 3) אבל  הוא נחשב לאצולה ולכן היו לו קשרים טובים הן עם רומא והן עם משפחת החשמונאים.

עוד לפני שהומלך למלך חסות על ידי הרומאים ,הורדוס נחשב למושל הגליל.

היהודים תמיד החשיבו אותו לחיצוני מהם (בגלל שורשיו האדומיים) ולכן תמיד היה להם נוח להגיד שהורדוס נגדם ובעד הרומאים.

הורדוס שולט בארץ בין השנים 4-37 לפנה"ס ובזמן שהוא שולט פה יש לו צבא קטן של רומאים ושכירי חרב. הצבא הזה כמובן נאמן לו.

בתור השלטון החיצוני באזור הורדוס היה זה שניהל את המשפט .(*ליהודים הייתה מערכת משפטית משלהם ובנוסף אליה הייתה מערכת המשפט של הורדוס ככה שיש ליהודי בחירה לאן ללכת למשפט).הורדוס היה גם ממונה על הכלכלה באזור וכמובן שגם על גביית המיסים.

על מנת להראות את נאמנותו לקיסר ,אחד הדברים שעשה היה בניית עיר לקיסר-קיסריה.

מאפייני שלטונו של הורדוס

הנאמנות לרומא

הורדוס בונה עיר לקיסר (קיסריה), ומראה על נאמנותו לקיסר בכך שהציב פסלים שלו ושל הסמל של האימפריה במקומות מרכזיים כדוגמת בית המקדש.

היעדר תמיכה מהעם

העם היהודי ממש לא תומך בהורדוס. ולמה זה קורה?

• הורדוס הוא לא יהודי "אסלי" הרי יש לו שושלת אדומית
• הורדוס נאמן בראש ובראשונה לרומא ולא לתושבי הארץץ
• הורדוס לוקח לעצמו המון סמכויות ומוריד בחשיבות אנשים שסמכותם הייתה חשובה ליהודים.למשל: את הכהן הגדול בבית המקדש הוא מוריד במעמד ומאותו רגע הכהן הגדול אחראי רק על הפולחן וזהו.

למרות המתח וחוסר התמיכה של היהודים בהורדוס,הוא מנסה "להתחנף" אליהם.

הוא מתחתן עם אחת מבנות בית חשמונאי כדי להראות לעם שהוא חלק מהם.

והכי חשוב, הורדוס משפץ את בית המקדש והופך אותו לכל כך יפה שנאמר שמי שלא ראה את בית המקדש לאחר השיפוץ של הורדוס,מעולם לא ראה את בית המקדש.

שלטון הנציבים בארץ ישראל- השלטון הרומאי הישיר)

היה כיף והיה נחמד עם הורדוס אבל הגיע זמנו והוא מת (ככל הנראה מסרטן הערמונית- אמרו חוקרים בני ימינו). אז הרומאים מחפשים מישהו שיבוא וישלוט פה אבל למרבה הצער אין אדם שהוא מספיק דומיננטי וחזק כדי לשלוט פה בתור שליט חסות ולכן רומא הופכת את יהודה לאחת הפרובינקיות שלה  (מחוז בתוך רומא). ואז מגיע נציב ושולט על כל יהודה מקיסריה.

אז מהו תפקיד הנציב?

• אחראי על הסדר הציבורי- שיהיה פה שקט וששום מרד לא יקרה. הרי אחד הדברים הכי חשובים לרומא עצמה היא שלא יהיה שום מרד בגלל שהיא שולטת על המון עמים, אם באחד מהם יהיה מרד זה יוכל לגרום לתגובת שרשרת שתוביל למרידות בכל העמים ובכך רומא תאבד מכוחה.
• גביית מיסים- הנציב גובה מיסים ומעביר אותם לרומא. זה התפקיד הכי כיפי מבין כולם , כי הנציב יכול לקבוע סכום מסוים בתור מס , למשל 200 מטבעות לאדם, אבל רומא דורשת ממנו מס של 100 מטבעות לאדם , פוף! הוא הרוויח 100 מטבעות לאדם לעצמו.
• מינוי הכהן הגדול בבית המקדש- אדם רומאי שלא יודע כלום על התרבות היהודית הוא זה שאחראי על מינוי הדמות החשובה ביותר בתרבות היהודית,ברור שהדבר יעשה על פי שוחד, ומי שילם יותר, מה שרק מוביל להידרדרות הדת
  ותוספת נדיבה למתח שכבר גם ככה קיים בין העם לבין הרומאים.

האזור הזה נמצא בחובות עתק בגלל שהורדוס בנה ובנה ופיתח את האזור ופשוט נכנס לחובות ,אז מי שצריך לשלם את החובות האלה זה התושבים, והנציב לא יוותר על החלק שלו ברווחים ולכן המיסים נהיו הרבה הרבה יותר גבוהים.

פוף! עוד תוספת למתח. הרומאים גם חשים את עצמם נעלים (נווו הזה שמעל) יותר מהיהודים ולכן פשוט מזלזלים בתרבות היהודית.באם! עוד מתח בין רומאים ליהודים.

וכמובן, בל נשכח את הפתגם הנודע מפי ניר שלייפר-" עם כבוש אף פעם לא שוכח"\"עם כבוש תמיד נשאר כבוש" ונסיק שהיהודים היו ממורמרים גם ככה על זה שהם כבושים ונוציא שכמות המתח בין הרומאים ליהודים באותה התקופה הייתה אסטרונומית פשוט. בעצם התודעה שהם עם כבוש היא חלק מאוד גדול מהמתח הזה שקיים כי היה מתח עצום למרות שהרומאים דווקא עשו כל מיני דברים מאוד נחמדים באזור ופיתחו אותו.

מאפייני תקופת הנציבים

• משבר כלכלי ועושק- הפרובינציה החביבה של יהודה נמצאת כל הזמן במשברים כלכלים – בגלל שהנציבים מעלים את המיסים, רוצים עוד ועוד כסף, ובגלל החובות שנשארו עוד מימי הורדוס, יש מצב כלכלי מאוד מאוד קשה.

עושק (גניבה) זה למשל כשחיילים רומאים נכנסו לבית המקדש ולקחו חלק מכלי הזהב שנמצאו בו וחלק מכספי בית המקדש. 99% של בני העם ,שהם אנשים פשוטים הם אלו שנפגעים ואילו האחוז האחד,האחוזון העליון הוא זה שלא נפגע או לפחות נפגע הרבה פחות.

• העדפת האוכלוסייה הלא יהודית – העדפת אוכלוסייה לא יהודית זה דבר שקיים גם בתקופת שלטונו של הורדוס וזה פשוט כי התרבות היוונית והנוכרית דומה לתרבות הרומאית הרבה יותר מאשר שהתרבות  היהודית דומה לתרבות הרומאית אז הנוכרים נראים לרומאים כשותפים יותר הגיוניים . ההעדפה מתבטאת בעיקר בסכסוכים על קרקעות, כאשר הסכסוכים מגיעים גם לדרגים הגבוהים במערכת המשפט בדרך כלל המשפט יטה לכיוון הנוכרי . הדבר קורה בעיקר בערים מעורבות שם הסיכוי לסכסוך בין יהודי ללא יהודי גבוה יותר.(מוסיף עוד שמן למדורת השנאה כלפי הרומאים )
• קיטוב בין עשירים לעניים( עירוניים וכפריים) – יהודים מהעיר (אלו שקיבלו את התרבות האוניברסאלית) היו יותר עשירים מהיהודים שחיו בכפר וכמובן שהם היו אלו שנהנו מהמצב,הם היו בקשר טוב עם הנוכרים והיו מיעוט מאוד קטן ( בערך אחוז אחד מכל האוכלוסייה היהודית). מנגד יש את ה99%  שחיים בכפרים (רחוק מהערים המרכזיות) והם יותר אדוקים בדת שלהם וגם הרבה יותר עניים . הם אלו שירגישו נפגעים משלטון הנציבים. יש חיכוך בין השכבות האלה בחברה היהודית כי במהלך השפלים הכלכלים העניים מאבדים את הקרקעות שלהם לעשירים ככה שהם עוד יותר מתעבים אותם.
  (איבד קרקע-אין לו איך להשיג עוד כסף...)
• פגיעה בדת היהודית – הרומאים רוצים לגרום ליהודים להראות נאמנות כלפי הקיסר הרומאי ,ואיך עושים את זה? מציבים פסלים שלו בבית המקדש! אבל זה פגיעה נוראית בדת היהודית.

פגיעה נוספת בדת היהודית היא המפקד שהרומאים עושים (סופרים את מספר האנשים) שזה דבר שאסור לעשות על פי ספר יהושע.

מינוי הכהן הגדול על ידי הנציב זו גם פגיעה דתית חמורה כי בעצם האדם הכי חשוב בפרקטיקה הדתית היהודית נבחר על פי שוחד לנציב.

הפגיעה הדתית הזאת מוסיפה עוד למתח ולשנאה של היהודים כלפי הרומאים.

• פגיעה בתנועות משיחיות – מדובר על תקופה שבה העם היהודי הרגיש שרק התערבות אלוהית תציל אותם מהדבר הנורא הזה של הכיבוש הרומאי, ולכן קמו תנועות משיחיות .בעצם עוד התקרבות לדת כדי לנסות לגרום להתערבות האלוהית לבוא בהקדם.התנועות המשיחיות מתחילות אצל הכפריים,אצל האנשים העניים, אלו שממש הרגישו שאין להם מה לעשות עם המצב ושרק התערבות אלוהית תוכל להצילם מהמצב.ככה מתחילים להאמין במשיח (דמות שפועלת בשיתוף פעולה עם אלוהים ויש לו כוחות מיוחדים ). זה יכול להיות האדם המוזר שעומד בכיכר הכפר וצועק שהוא המשיח או ממש תופעה שסחפה אחריה מאמינים כמו למשל ישו. כל הדבר הזה קורה בתוך היהדות עצמה , הם לא מנסים לשנות אותה אלא מנסים לקרב יותר ויותר אנשים אל הדת.

המשיחים אומרים שאם כולםםםם יעשו א,ב,ג אז הכל יהיה יותר טוב ויותר יפה.

הנציבים הרומאים לא אוהבים את הרעיון הזה אז הם מטפלים בזה ובאים עם כוח להרוג את ה"משיחים". בזה שהם הורגים, הרומאים יוצרים תגובות שרשרת שבה היהודים מרגישים עוד יותר עם הגב לקיר ומקימים עוד יותר תנועות משיחיות.

חלק ג'

המרד הגדול

שנת 66 לספירה, שלטון הנציבים נמצא באזור כבר זמן רב, מהמאפיינים שלו וממאפייני שלטון הורדוס ניתן להבין שהיהודים ממורמרים ושונאים את השלטון הרומאי.

זמן רב היהודים היו סה"כ עצבניים ואז הגיע השפל הכלכלי של שנת 66 , אחוז גבוה מאוד של עניים והעוני שלהם הוא נוראי. המרד הזה היה נקודת השיא של המאבק של היהודים בשלטון הרומאים .

הקיצוניים והמתונים (בכל עניין הפיתרון לכיבוש) החלו להתחבר, ולא בגלל שהקיצונים התמתנו אלא בגלל שהמתונים פשוט ויתרו (מינוס 100 ועוד 2 יצא בכל זאת שלילי) ולכן גם הפיתרון שלהם היה מאוד קיצוני.

נימוקים של המתנגדים למרד  (המתנגדים היו העשירים בחברה, אלו שלא באמת משלמים את המיסים ששמו הרומאים כי יש להם פרוטקציות):

1. אין ליהודים סיכוי כנגד הרומאים - אין להם מספיק כסף , חיילים ומשאבים בכדי להילחם בצבא חזק כל כך כמו הרומאים.
2. שוב...אין להם סיכוי- אם היהודים ילחמו ברומאים זה ייגמר במוות והרס טוטאליים ליהודים.
3. דאגה לדת- המתונים טוענים שבזמן המלחמה לא יהיה זמן לבצע את המצוות ואת כל הפרקטיקה הדתית,משמע אלוהים לא יהיה איתם במלחמה וזה כמו שכולנו יודעים מאוד מאוד מסוכן.

אז יוצאים למרד, מרד שהוא בעצם התאבדות כי כמה יהודים כבר יש מול הרומאים? מה גם שהצבא הרומאי הרבה יותר חזק מכל מה שהיהודים יצליחו להרכיב.

הסיבות שבגללן הצליחו הקיצוניים לגבור על המתונים הן הסיבות למרד.

המרד מתחיל בסוג של הצלחה, במשך שנה הכוחות היהודים נלחמים בשני הליגיונות הרומאים שנמצאים פה ומחוקים אותם לגמרי,ככה שיש כאן סוג של עצמאות במשך כשנה.(היו פה רק שני ליגיונות כי אף אחד לא חשב שצריך יותר, הרי למה שעם קטן בתוך האימפריה האדירה של רומא יחשוב על מרד?)

במהלך השנה הזאת, הרומאים מכינים צבא רציני שיהיה אפשר להביא לפה כדי להשליט סדר.כשהגיע הצבא, הוא "לוקח את הזמן",מתקדם באיטיות, עובר כפר כפר ושורף אותו עד היסוד, את הנשים הם שולחים לעבוד בתור שפחות ואת הגברים פשוט הורגים.

בזמן שאספסינוס(הגנרל ששלחו לפה כדי לטפל במרד) מדכא את המרד כאן בצורה נהדרת, קרו כל מיני דברים ברומא ונוצר מצב שאין קיסר. אז הזמינו את אספיסנוס להיות הקיסר והוא כמובן הלך ואת בנו טיטוס השאיר כאן לסיים את דיכוי המרד.

טיטוס עושה מצור על ירושלים, אין יוצא ואין בא ומחכה. בינתיים בתוך ירושלים מתחילים התושבים להשתגע ולהרוג אחד את השני ואת עצמם, ("אני יותר מאמין באלוהים ממך! –אה כן ?! תוכיח ! תהרוג את עצמך\אחרים- טוב!). ירושלים נכבשה בשנת 70 והמרד נגמר. היה כל כך הרבה הרס וחורבן, אנשים מתים או נשים שפחות שפשוט כבר לא היה מי שיבכה על המרד ועל מי שנפל בו.

מצדה- בזמן המרד הגדול , כשהרומאים הלכו והרגו יהודים וכל זה , היו מבצרים, מקומות שבהם היהודים התחבאו מפני הרומאים. אחד מהמקומות האלה היה מצדה. מצדה (ליד ים המלח) היה מקום דיי גדול והיה עליו מצור במשך דיי הרבה זמן (אם אני לא טועה זה היה איזה שנה..) ואז כשהתושבים בתוך מצדה הבינו שהרומאים עומדים לפרוץ את חומות מצדה הם החליטו לערוך התאבדות קולקטיבית (הכל כדי לא ליפול בשבי הרומאי). אנחנו יודעים על זה כי היו איזה 2 נשים שהתחבאו ולא התאבדו.

תוצאות המרד הגדול

המרד הגדול היה הרסני לעם היהודי, אסון מוחלט !

1) בתחום הדמוגרפי(כמות אנשים וכל זה)-

    * כרבע מיליון יהודים נהרגו בזמן המרד (רבע מהאוכלוסייה היהודית בארץ באותה התקופה)

* כ-50 אלף יהודים גורשו לרומא בתור עבדים (הם היו אלו שבנו את הקולוסאום)

* המון יהודים פשוט ברחו,נסו על נפשם, לכל מקום בו לא ימצאו אותם (RAN FOR THEIR LIVES!)

* יהודים המירו את דתם, הם פחדו,ולא רק זה אלא שהם ממש במשבר! הם האמינו שמשיח יבוא בתקופה הכי קשה של העם, ומבחינתם זה היה המרד , כשהמשיח לא בא... האמונה שלהם מתערערת,והם מאוכזבים ומבינים שפשוט אין להם מה להאמין בו.

2) משבר תרבותי-

בית המקדש נחרב !המרכז הרוחני של העם נהרס! זה משבר נורא ולמה ?

במסורת היהודית , יהודי הוא רק מי שעולה לבית המקדש בשלושת הרגלים,הרי רק שם מותר לי להקריב קורבנות (עבודת האל העליונה) . עכשיו נוצר מצב שבו המון יהודים פשוט לא יודעים איך להמשיך להיות יהודים.

בית המקדש היה הגורם המאחד של העם, עכשיו כשאין אותו יש צורך במציאת גורם מאחד אחר.

אם אין בית מקדש,אין כוהנים, אם אין כוהנים אין שליט!אין לכוהנים מקום סמכות ולכן הם לא יכולים להמשיך לשלוט. מי ינהיג את העם עכשיו?

3) משבר כלכלי-
הרומאים מנצחים,(the winner takes it all) אז הם לוקחים אדמות של יהודים ונותנים אותם לחיילים רומאים מצטיינים , שורפים יבולים של חקלאים יהודים ובכך גוזלים מהם את האפשרות להמשיך ולגדל משהו (אם אין לי זרעים אני לא יכול להצמיח כלום...), הרבה מהיהודים נשארים חסרי כל לגמרי.

מחליטים להטיל על כל יהודי, בכל רחבי האימפריה מס גולגולת (בנוסף על כל המיסים הקיימים) . זה גורם ליהודים לשנוא את הדת היהודית וגרם לכך שהמון יהודים המירו את דתם פשוט כדי להתחמק מהמס.

4) משבר מדיני –תרבותי-

אין הנהגה בעם, דרך לאכיפת סמכות , המרד מסתיים בכך שהיהודים רואים שכל מה שהם האמינו בו פעם, פשוט נכשל ואכזב אותם. הרוח שלהם פשוט נשברת.

אווירת המשבר בעם היהודי- ביטויים לאחר המרד

1) פרשנות מחמירה מאוד על המסורת- אנשים מחליטים על המון דברים שעכשיו אסור לעשות כי אין בית מקדש שבו עשו אותם. אין פה שום גבול להחמרות, הרי לאדם דתי הדבר הכי פשוט זה להחמיר.("בבית המקדש שתו יין, זהו , עכשיו אסור גם לנו לשתות יין" אפשר ממש להביא את זה לדקויות דקויות " בבית המקדש נשמו אוויר, זהו, עכשיו לנו אסור לנשום")

*בתקופת חב"ד נאמר שההתמודדות הזאת הייתה לא טובה , לא נכונה ולא מועילה.*

2) הגירת יהודים לארץ אחרת- הרומאים הטילו מס על היהודים , לקחו מהם שטחים רבים, גרמו להם בעצם לשנוא את יהודה, לכן המון יהודים פשוט הגיעו למסקנה שאין להם יותר מה לעשות כאן. מבחינתם לעזוב את האזור זה הדבר ההגיוני ביותר.

3) מעבר היהודים לנצרות – מעבר דת יפתור את היהודים ממס גולגולת שמוטל רק על היהודים, מה גם שהנצרות טוענת שהמשיח כבר הגיע ושילם בחייו על כל החטאים של האנושות בעוד שהיהדות טוענת שהמשיח עוד יבוא בשלב מסוים. הנצרות נותנת ליהודים את ההשלמה הקטנה עם המציאות באזור. הנצרות גם מבוססת על היהדות ולכן הן ממש דומות וככה המעבר בין יהדות לנצרות הוא לא כל כך נורא וקשה.

*הסכנה במעבר הזה היא שהדת היהודית תחדל מלהתקיים.

בהצלחהההה