ביולוגיה- מערכת החיסון

מערכת החיסון

מערכת החיסון שלנו זה דיי הצבא שמגן על הגוף. לאלו מכם שראו אי פעם ארתור תיזכרו בבקשה בפרק שבו הוא נחתך מפחית, ולאלה שלא...https://www.youtube.com/watch?v=9ad-UZFQxnQ  (האיכות לא משהו,אבל זה מה יש . תתחילו ב2:22).

אוקי, אז בואו נתחיל ללמוד שנייה.

מרכיבי מערכת החיסון

1. צינורות הלימפה- מישהו הרי צריך להוביל את כל הכיף של החיסון הא? הצינורות האלו הם צינורות לא מחזוריים- מתחילים ברקמות השונות בגוף ומגיעים אל הלב, בעצם מגיעים לורידים דיי קרובים ללב, מתערבבים איתם ואז הנוזל שבהם מגיע יחד עם הדם מהגוף אל הלב.  הם נראים בדיוק כמו מערכת הורידים בגוף וגם מתפקדים כמוה- אין לחץ של נוזל שגורם להכל לעלות ולזוז לכיוון הלב, אלא תנועת השרירים והשסתומים שנסגרים, הם אלו שמזיזים את כל העיניינים.
   מה בכלל התפקיד שלהם ? הם סופגים חומרים שיוצאים מן הרקמות ולא הספיקו להיספג בדם.
2. נוזל הלימפה- כי משהו צריך לזרום. זה בעצם הנוזל שזורם בתוך צינורות הלימפה וההרכב שלו זהה להרכב נוזל הדם , רק שאין בו את תאי הדם האדומים - מה שגם אומר לכם שאין לו צבע אדום. שימו לב, תאי דם לבנים כן ימצאו בנוזל הלימפה.
3. קשרי הלימפה- לא, לא התבלבלתי זה לא בלוטות הלימפה (הן לא מפרישות הורמונים או משהו). קשרי הלימפה הם המקום שבו מתרבים תאי הדם הלבנים הקרויים לימפוציטים (ציט = תא, לימפו זה כמו לימפה = תא לימפה). מלחמה עם גורם זר (חכו נגיע לזה בהמשך) מתרחשת בעיקר בקשרי הלימפה (וזה גם דיי הגיוני- יש שם הכי הרבה תאי דם לבנים ). קשרי הלימפה החביבים האלה מפוזרים בכל רחבי הגוף ויש לנו שניים גדולים ומגניבים במיוחד:
   הטחול  והתימוס.

רגע לפני שאנחנו מתגייסים ומתחילים להיות ממש לוחמניים , בואו נכיר שנייה את התכונות של מערכת החיסון:

• הבחנה בין עצמי לזר- הכוונה היא שברוב המקרים (או ליתר דיוק במצב תקין ) המערכת לא תוקפת את האיברים והתאים של האורגניזם עצמו.
• רב גוונית - מסוגלת להתמודד עם גורמי מחלה שונים - תחשבו על זה, בכמה מחלות שונות חליתם בחייכם? והיי ! אם אתם קוראים את הסיכום הזה משמע אתם עדיין חיים משמע הבראתם והמערכת החיסון שלכם עבדה! יאייי!
• ספציפיות - המערכת מייצרת נוגדנים אך ורק נגד גורמים זרים שנכנסים לתוך הגוף. ולכל גורם כזה יש נוגדן מיוחד משלו (?feeling special yet ) אם כבר אמרנו שהמערכת מבדילה בין עצמי לזר, בואו נחשוב מה קורה בתרומת איברים? הרי מכניסים איבר זר לתוך הגוף. המערכת באמת תוקפת אותו, ועלול להיווצר מצב של דחיית שתל, ששום דבר לא עוזר והמערכת ממשיכה לתקוף את האיבר, אבל כדי שהמערכת לא תתקוף תמידית את האיבר המושתל, המטופל חייב לנטול תרופות מדכאות מערכת החיסון לשארית חיו. בנוסף, אנחנו יודעים שיש כמה קבוצות דם , ומה שמבדיל ביניהן זה סוג החלבונים שנמצאים או לא. אם אנחנו פשוט נכניס דם רנדומלי לתוך מישהו, בלי לבדוק את סוג הדם שלו, אנחנו עלולים לגרום לתגובה חיסונית- כי אם אין לו חלבון מסוים שהיה בדם שהוכנס, המערכת החיסונית תתקוף את אותו החלבון. למה זה מסוכן כל כך? כי החלבון ההוא יהפוך למשהו מוצק שחוסם את כלי הדם, ובעצם יש מניעה של זרימת דם אל איברים. בקיצור, ספציפיות היא מאפיין ממש מגניב אבל גם דיי בעייתי.
• זיכרון חיסוני- אם חליתם בגלל גורם זר , ופיתחתם נגדו נוגדן (דברים שהמערכת עושה), אז יש זיכרון של אותו גורם זר, ובפעם הבאה שהוא יבוא, הטיפול בו יהיה הרבה יותר מהיר.

מוכנים לזה?
ברוכים הבאים ללשכת הגיוס, נגנו לכם בראש את השיר של רוקי (נה נה נהההההה נה נה נההההההה -ולמי שמכם שלא אוהב את הקול שלי.. https://www.youtube.com/watch?v=DhlPAj38rHc )

מערכת למניעת כניסת גורמים זרים (פטוגנים) - כיפת ברזל- קו הגנה ראשון

1. עור- העור שלנו נחשב לאיבר הגדול ביותר בגוף,וזה דיי הגיוני כי הוא מכסה את כולו למעט כמה פתחים להפרשות כמו זיעה וחלב, כמובן פתחים לצמיחת שיערות ועוד כמה נקבוביות , ואיזה כמה פתחים לפה ,אף,אוזניים ויציאה.השכבה העליונה שלו היא בעצם תאים מתים ,  והוא מכן מפני כניסה של גורמים זרים , כל עוד אין פגיעה נוספת בו (בחייאת תראו את הפרק של ארתור זה חמוד).
2. ריסים בפתחים- אוקי, אז הבנו שיש פתחים כי הם דיי חשובים (לא יודעת מה איתכם אני דיי אוהבת לנשום ), אבל בכל זאת צריך להמשיך ולנסות להדוף גורמים זרים מלהיכנס לגוף- הריסים הם שיערות קטנות שהתפקיד שלהן הוא לתפוס את הזיהומים ולסלק אותן (הן זזות כלפי חוץ וככה מסלקות ).
3. ריר או נוזל -  יש את זה בכללללל הפתחים של הגוף( פה= ריר, עיניים = מים על העיניים, ודמעות , אף= רירית האף, מקומות אחרים = רירים אחרים). מה שקורה זה שמזהמים פשוט נדבקים לנוזל או לריר הכיפי הזה , ואז הריר נפלט , או יוצא והמזהמים יחד איתו.
   דמעות ורוק (שנחשבים לנוזל שמונע כניסת מזהמים ) יש אנזימים שמפרקים את הדפנות של החיידקים ובכך הורג אותם.
4. חומצה-  החומצה שבקיבה, רוב החיידקים פשוט לא עוברים את רמת החומציות שיש בקיבה .
5. תגובות כמו עיטוש,שיעול ,שלשול והקאה גם נועדו להוציא את הגורמים המזהמים.

אבל, מה לעשות, לא תמיד הכל טוב ויפה, וכל שכבות ההגנה שלנו לא עובדות , ומערכת החיסון צריכה לפעול.

יש לנו שתי דרכים לפעול - הראשונה , לא אכפת לה מכלום ועושה את אותה פעולה על כולם בלי הבדל (ממש כמו בסרטים שרואים מלא רעים רצים ומלא טובים באים להילחם בכולם פוף פוף בלי לחשוב אולי עדיף להרוג בדרך קצת שונה וספיצפית?)

השנייה- וואלק לה יש מודיעין- היא מטפלת בכל גורם זר בכל הרצינות ובטיפול המתאים לו- נפרט בקרוב.

קו הגנה שני -המערכת הלא יחודית - וואלה היא לא מיוחדת אז אין לה שם

אנחנו מדברים על :

1. תאי דם לבנים שבולעים הכל. קוראים להם מאקרופאג'ים. הם בולעים את הגורם הזר,"מקריבים" את עצמם, ומנטרלים את הגורם הזר.
   בואו תנסו להבין מהשרטוט בכתב יד המהמם שלי, אין לי דרך יותר טובה להסביר את זה:
2. 
   תאי דם לבנים NK- natural killers  הכוונה היא לתאי דם לבנים שהורגים תאים חולים של האורגניזם עצמו - אם התא חי, הגורם הזר יכול להתפתח ולהתרבות בתוכו עד כדי שהתא מת , מתפוצץ ומפזר עוד עותקים של הגורם הזר ברחבי הגוף. ולכן , המטרה של הNK הוא למנוע את התפשטות המחלה.התא הנגוע, מפגין על פני הקרום שלו את האנטיגן של הגורם שפגע בו, וככה תאי הדם הלבנים האלו יכולים לזהות מי נגוע ומי לא.
3. אנזימים מיוחדים - הם פשוט מפרקים חיידקים שלא שייכים למערכות של האורגניזם . פאן.

הלא ייחודית היא דיי פשוטה וכיפית, הייחודית היא הbig guns.

בדרך כלל , התגובה הזו גוררת איתה גם דלקת - אזור אדום , נפוח, כואב, ולפעמים גם מוגלתי .

יש פציעה , כמה תאים נפגעים . התאים הפגועים משחררים חומרים שורמים לנימים באזור הפציעה להתרחב , כדי שתהיה זרימת דם מהירה יותר לאזור ויותר תאי דם לבנים יגיעו לאזור ויבלעו גורמים זרים .אז הכל מתנפח, ועכשיו יש גם לחץ על העצבים באזור, מה שגורם לכאב.

המוגלה שלפעמים יש זה בעצם שאריות של תאי הדם הלבנים (הם הרי מתים בקרב- כל תא שבלע משהו מת ) .

התגובה ההומורלית - התגובה הייחודית (קו הגנה שני )

פה, אנחנו מדברים על לימפוציטים משני סוגים. קודם כל , לימפוציט, הוא תא של של לימפה (זו משמעות השם). יש לנו תהליך של 5 שלבים :

1. זיהוי של האנטיגן - בזרם הדם, יש גם לימפוציטים, שעליהם יש קולטנים לאנטיגנים.לכל אנטיגן יש קולטן משלו. ברגע שלימפוציט ועליו קולטן נפגש, מתנגש, עם אנטיגן שמתאים לקולטן מתרחשת קשירה בין השניים ובעצם זיהוי של האנטיגן.
2. התרבות מהירה- הלימפוציט שזיהה את האנטיגן מתרבה בקצב מאוד מאוד מהיר ככה שנוצר כמו מן "צבא", עם מלא מלא לימפוציטים בעלי אותו קולטן לאותו אנטיגן, ככה שיהיו יותר קישורים של אנטיגן ללימפוציט (זה כמו מן זימון לצבא).
3. לימפוציטים B- מפרישים נוגדנים לאותו האנטיגן - בעצם משתקים את האנטיגן ומונעים את פעולתו. הנוגדן הוא חלבון.
   לימפוציטים T- תוקפים והורגים תאים של הגוף שיש בהם את האנטיגן. אנטיגנים כמו וירוסים למשל, נכנסים הרי לתוך התאים, ומתרבים שם. הם מתרבים בכמויות עצומות בתוך התא עד שאין כבר מקום בתא והוא מתפוצץ. כשהאנטיגן רק נכנס לתא, התא מראה על גבי הקרום את סימני הזיהוי של האנטיגן (את החלק שניתן לידי זיהוי בידי הקולטנים), ככה שלימפוציטים יכולים לזהות את התא הנגוע. לימפוציט T הורגים את התאים הנגועים עוד לפני שהם הספיקו להתפוצץ ככה שאין שחרור של הוירוסונים החדשים שנוצרו (או האנטיגן שפגע בתא).
4. יצירת תאי זיכרון- מדובר בלימפוציטים מסוג אחר, שנשארים בדם גם לאחר שכל האנטיגן נוטרל, ככה שבפעם הבאה שאותו האנטיגן בדיוק יכנס לגוף התגובה החיסונית תהיה מהירה ואגרסיבית הרבה יותר

כל זה מוביל לכך שממחלה אחת (אנטיגן אחד ) אנחנו יכולים לחלות רק פעם אחת. אם חליתם פעמיים במשהו זה אומר שהאנטיגן טיפה שונה.

מה קורה כשחולים? או ליתר דיוק לפני שחולים ואנחנו רוצים למנוע את החולי? חיסון!

יש שני סוגים של חיסון-

חיסון פעיל - בחיסון פעיל הגוף הוא הגורם הפעיל. גם כאן אנחנו מתפצלים לשני סוגים -

חיסון פעיל טבעי- נהיינו חולים , והגוף עשה את התהליך שתיארנו ממש לפני רגע,ונשארו לו תאי

זיכרון משמע פעם הבאה שהוא יפגוש את אותו האנטיגן התגובה החיסונית תהיה יותר מהירה.

חיסון פעיל מלאכותי- לא באמת חטפתי משהו ממישהו, אלא הלכתי ועשיתי חיסון בקופת חולים,

הזריקו לי גורם מחלה מוחלש\מומת או בכלל רק את החלבונים של האנטיגן.
לפעמים יש חיסונים שצריך לעשות כמה וכמה פעמים, למרות שכבר אמרנו שאנחנו לא צריכים

לחלות יותר מפעם אחת כדי להיות מחוסנים. למה? יש חיידקים מאוד אלימים, שכדי שיהיה סיכוי

להילחם בהם צריך שרמת תאי הזיכרון בדם תהיה מאוד מאוד גבוהה- אז אנחנו מתחסנים כמה

פעמים ובעצם מעלים את הרמה.

חיסון סביל- מוכנסים לגוף כבר הנוגדנים כנגד האנטיגן והם אלו שעושים את הניטרול של האנטיגן.מתי עושים את זה? למשל בהכשות נחש, ודברים שדורשים טיפול מיידי אחרת המטופל ימות. הקטע בחיסון סביל, הוא שמוחדרים כבר הנוגדנים, ואמרנו מקודם שנוגדנים הם חלבונים. חלבונים הם אנטיגן… זה אומר שהאדם שקיבל חיסון סביל יתקוף את החיסון… משמע אי אפשר להשתמש פעמיים באותו חיסון סביל על אותו אדם.

איזה כיף זה כשפועלת המערכת והכל טוב ויפה ואנחנו חיים בכיף, אבל מה קורה אם לא?

יש מחלות שבהן מערכת החיסון פועלת, אבל לא מספיק:

• סרטן- מערכת החיסון לא מזהה את התאים הסרטניים בזמן, הם מתפתחים וגדלים לגידול ומשם הכל היסטוריה.
• תסמונת הכשל החיסוני המולד- אלו הם אנשים שיש להם איזו מוטציה בגנים בעקבותיה התפתחות מערכת החיסון שלהם לא מושלמת. אין להם סוג אחד של הלימפוציטים, וזה מאוד בעייתי - הם לא יכולים להילחם באנטיגנים. האנשים האלו חיים בבידוד מוחלט מהסביבה החיצונית פשוט כדי שלא יבוא במגע עם שום אנטיגן - האוויר שהם נושמים מחוטא, האוכל מחוטא וכו'.
• איידס-(AIDS)- תסמונת הכשל החיסוני הנרכש- וירוס בשם HIV תוקף את הלימפוציטים T, ואז אין לאנשים את היכולת להתמודד עם אנטיגנים.

מנגד, יש מחלות שבהן מערכת החיסון עובדת בעודף:

• אלרגיה- המערכת פועלת כנגד אנטיגן שלא גורם מחלה. זה תקין. הבעיה היא כשהמערכת מייצרת נוגדנים בכמות גבוהה פי 500 מאשר באדם בריא.

והסוג הכי מעצבן - מחלות אוטואימיוניות , או בעצם מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף:

• טרשת נפוצה- מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את שכבת המיאלין שעוטפת את העצבים , ובכך גורמת לשיתוק, כי המסר החשמלי לא עובר טוב.
• דלקת פרקים - מערכת החיסון תוקפת את הסחוסים בעצמות.
• זאבת
• סכרת נעורים - אחת התיאוריות לגבי התפתחות סכרת נעורים, היא שהגוף נחשף לאנטיגן מאוד דומה למה שתאי הבטא בלבלב מציגים על פני הקרום, ואז מערכת החיסון תוקפת גם אותם, ובעצם הורגת אותם, מה שמביא לסכרת.(זו תיאוריה)

אנחנו לא ממש יודעים מה גורם למחלות אוטואימיוניות לקרות.

גם את הסיכום הזה שרדתם ! אתם בטח כבר מחוסנים אליי…

בהצלחה שיהיה!!