סיכום מערכת ההובלה

סיכום מערכת ההובלה

המערכת שמובילה את הדם בכל חלקי הגוף. תכלס מערכת הכבישים של הגוף.

או לפי הגדרה רשמית- מערכת זרימה ותיווך המקשרת בין מערכות שונות.

טוב, אין לי מושג מאיפה להתחיל הפעם, כי זו מערכת מחזורית , אז אני אתחיל קודם כל מהמרכיבים:

לב- האיבר המרכזי של המערכת - הוא משמש כמשאבה, ומזרים את הדם בכוח אל שאר חלקי הגוף

עורקים- כלי הדם שיוצאים מן הלב אל הגוף

ורידים - כלי הדם שיוצאים מחלקי הגוף אל הלב

נימים - כלי הדם הקטנים ביותר  ובהם מתבצע חילוף החומרים בין הדם לבין תאי הגוף

מה הכלי ?(איזה כלי דם מדובר)	מה עושה בחיים? (תפקיד)	איך נראה?( מבנה)	למה מתאים?(התאמה בין מבנה לתפקיד)
עורקים	מזרימים את הדם מן הלב אל שאר חלקי הגוף	דפנות עבות וחזקות מאוד שמכילות חומר גמיש (קוראים אותו אליסטין)	החוזק של הדפנות מאפשר את הזרימה בלחץ גבוה של הדם בעורקים בלי שהעורק יקרע. גם הגמישות שלהם מאוד עוזרת.
נימים	חילוף החומרים בין התאים והדם מתרחש בהם	מורכבים משכבה אחת של תאים מסועפים מאוד ומפוצלים	מרחק דיפוזיה קצר שטח פנים כולל עצום בקיצור , מעבר החומרים בנימים הוא מאוד יעיל
ורידים	מזרימים את הדם מן  הדם אך הלב	דפנות דקות ביחס לדפנות העורקים בעלי מסתמים לכל אורכם	בזכות המסתמים מתאפשרת זרימת הדם בכיוון אחד בלבד (שזה מאוד נחמד כדי שכל הדם באמת יגיע ללב ) תנועת שרירי הגוף היא זאת שמאפשרת את זרימת הדם  ( כי הרי אין לחץ שידחוף )

נוזל הדם- ממה הוא בכלל מורכב?

קודם כל בנוזל הדם יש את תאי הדם האדומים- אלו הם תאים חסרי גרעין, שכל התפקיד שלהם בחיים זה לאכסן על עצמם מולקולות המוגלובין(בעצם,זה 4 חלבונים שנקשרים זה לזה, ובאמצע יש מולקולות ברזל-הימצאות הברזל היא זו שמאפשרת היקשרות חמצן) שנקשרות לחמצן. בלחץ אוויר נמוך, כמו שיש למשל בהרים הגבוהים, ההומוגלובין קושר פחות מולקולות חמצן , וזו הסיבה שיש צורך בזמן הסתגלות לגובה- נוצרים עוד תאי דם אדומים, כדי שכמות החמצן שתיקשר תהיה זהה,ההורמון שמעודד את יצירת התאים האדומים הנוספים האלו קרוי אריתרופוייטין. וגם נוזל הפלסמה, שמהווה כ55% אחוזים מנוזל הדם ובה מומסים חומרים רבים כמו למשל הגלוקוז האהוב על כולנו.

מבנה הלב:

השרטוט דיי מסביר את עצמו אבל בתכלס זה הולך ככה:

2 עליות, 2 חדרים , מסתמים בין כל חדר לעלייה (כדי למנוע את החזרה של הדם אל העלייה) , מן החדר הימני יוצא עורק הריאה (בין החדר לעורק יש מסתם- שוב, כדי למנוע חזרה של דם) , מן החדר השמאלי יוצא אבי העורקים (בין החדר לעורק יש מסתם- שוב, כדי למנוע חזרה של דם. אל העליה השמאלית נכנס וריד הריאה, ואל העלייה הימנית נכנס וריד נבוב (זה וריד שמביא את הדם מכל חלקי הגוף).

חלק מאוד חשוב במבנה הלב, הוא ששריר הלב הוא שריר לא רצוני - אני לא יכולה להחליט מתי הלב שלי מפסיק לפעום. התאים אבל של השריר הם מאוד מיוחדים - הם גם מעבירים אותות חשמליים אחד לשני , ממש כמו תאי עצב, וגם מתכווצים באופן דיי דומה לשרירים רצוניים .

על הלב, או ליתר דיוק על העלייה הימנית יש את קוצב הלב, שהוא מי ששולח את האות החשמלי ומסנכרן את פעולת תאי שריר הלב.למרות שמדובר באיבר שהוא עצמאי, הוא עדיין מושפע מהפעילות של הגוף (נגיד, למשל כשעושים ספורט, אז קצב הפעימות עולה).

מחזורי הדם :

אלו הם שני מחזורי הדם -

האחד, הוא קטן יותר וקוראים לו באמת המחזור הקטן, או בשמו השני - מחזור הריאות:

דם עני בחמצן יוצא מן החדר הימני , ודרך עורק הריאה, הוא מגיע אל הריאות (בדרך הוא עובר בעורקיקים , ואז בנימים). עורק הריאה הוא העורק היחידי בגוף שעובר בו דם עני בחמצן. בריאות מתרחש חילוף חומרים בין תאי הריאה ( הנאדיות ) לבין הדם שבנימים .

חילוף החומרים הזה הוא מאוד מאוד יעיל מפני שגם נאדיות הריאה וגם הנימים מורכבים משכבת תאים אחת ולכן מרחק הדיפוזיה הוא הקטן ביותר שאפשרי - משמע הדיפוזיה מהירה ויעילה יותר.

אחרי שהתחלפו החומרים , הדם שבנימים הוא כבר עשיר בחמצן ועני בפד"ח. עכשיו הנימים מתקבצים לאט לאט לורידונים , ואז לורידים , עד שבסופו של דבר הם מתקבצים לוריד הריאה (שהוא הוריד היחיד שמכיל דם עשיר בחמצן) שנכנס אל העלייה השמאלית. מן העלייה השמאלית , כמובן שניחשתם נכון אל החדר השמאלי.

עכשיו מהחדר השמאלי אנחנו עוברים אל האח הגדול , אנחנו מגיעים אל המחזור הגדול , שמעביר דם מן הלב אל שאר חלקי הגוף (וכמובן שגם אל הלב עצמו תוך כדי ).אז איך זה הולך ?

דם יוצא מן החדר השמאלי עשיר בחמצן ( זוכרים הוא הרי הגיע מהריאה) אל אבי העורקים . אבי העורקים מתפצל לשלושה עורקים ראשיים, שגם הם בתורם מתפצלים עוד ועוד עד לעורקיקים ולנימים ובעצם מגיעים לכל התאים בגוף. בנימים  ליד תאי הגוף מתבצע חילוף החומרים , ועכשיו חמצן וחומרי הזנה טובים ונחמדים נכנסים אל התאים , ומתוכם יוצאים הפסולת , וכמובן פד"ח. עכשיו הדם שבנימים עני בחמצן  ועשיר בפד"ח. הנימים שוב מתקבצים לורידונים ואז לורידים עד שבסופו של דבר הם מתקבצים לוריד הנבוב( או החלול , איך שאתם מעדיפים לקרוא לו ), שנכנס אל העלייה הימנית , ממנה הדם עובר אל החדר הימני ויאיייי אנחנו שוב במחזור הקטן .

אני אחסוך מכם , ולא אספר אותו שוב, אבל אם אתם ממש לא זוכרים וממש מעניין לכם פשוט תקראו אותו שוב.

אוקי, אז אחלה, אנחנו יודעים מה הדם עובר בגוף כולו, אז בואו ניכנס למקום קטן יותר- הלב.

פעולת הלב:

גם הדבר הזה הוא מחזורי ולא באמת משנה מאיפה תתחילו להסביר אותו, אבל אני אוהבת יותר להתחיל מלמעלה:

1. העליות מתכווצות - מדובר בפעולה שלוקחת ללב בערך 0.2 שניות . העליות מתכווצות, השסתומים נפתחים (בעקבות הלחץ שנוצר עליהם אחרי התכווצות העלייה) כדי לאפשר זרימת דם מהעלייה אל החדר. אז עכשיו הדם הוא בחדרים, והשסתומים נסגרים .
   שימו לב, שההתכווצות כאן לא צריכה להיות חזקה מאוד כי המרחק שהדם צריך לעבור הוא דיי קצר, מה גם, שכוח המשיכה גם קצת עוזר לנו בתהליך .בגלל שההתכווצות לא צריכה להיות כל כך חזקה, השריר של העליה הוא גם דק יותר .
2. החדרים מתכווצים - הפעולה הזו היא הכי ארוכה מבין פעולות הלב והיא לוקחת 0.4 שניות. בעקבות התכווצות החדרים השסתומים בין העורקים לחדרים נפתחים והדם נדחף אליהם. הפעם ההתכווצות חייבת להיות מאוד חזקה כי מדובר במשהו שקורה כנגד כוח המשיכה (העורקים יוצאים כלפי מעלה), וגם המרחק הפעם שהדם צריך לעבור הוא הרבה יותר גדול. חדר שמאל הוא זה שמעביר את הדם לכל חלקי הגוף, ואילו חדר ימין צריך להעביר "רק " עד הריאה, ולכן הדופן של חדר שמאל עבה יותר , כדי לאפשר לחץ גדול יותר של דם שידחוף את הדם למרחקים גדולים יותר.
3. הרפיה- גם ללב מותר לנוח , וזה מה שקורה כאן , אבל לא להרבה זמן -0.2 שניות בלבד.
   אין שום דחיפה שום כלום,דם רק נכנס אל העליות בזמן הזה.
   אחרי ההרפייה אנחנו שוב בהתכווצות עליות , ובעצם שוב מתחיל כל המחזור מלכתחילה.

למערכת ההובלה יש גם תפקיד בהובלת תאי הדם הלבנים שהם חלק ממערכת החיסון ולכן על החלק של מערכת ההובלה בהגנה נפרט במערכת החיסון.

אמרנו ממש בהתחלה שהגלוקוז מומס בפלסמה, ולכן חלק מהתפקידים של מערכת ההובלה הוא גם ההומאוסטזיס. שינויים ברמות הגלוקוז המומס בדם מובילים לשינויים ברמות האינסולין שמופרשות.
מערכת ההובלה גם מסיעה ברחבי הגוף את החום שנוצר בתהליך הנשימה התאית, ובכך מסייעת לשמירה על טמפרטורה אחידה גם תוך שינויים בטמפרטורה בסביבה החיצונית- זה מה שמגדיר אותנו בתור הומאותרמיים. (מנגנון נוסף שממש עוזר לשמירה על טמפרטורה אחידה הוא רעידות- במידה והטמפרטורה יורדת, אנחנו מתחילים לרעוד נכון? בעת הרעידה השרירים שלנו עובדים ובעצם מבצעים נשימה תאית, במהלכה נפלט עוד חום אל הדם, ובעזרת מערכת ההובלה הוא מוסע ברחבי הגוף).
חומר נוסף שחשוב להכיר הינו הכולסטרול. לא הכל רע בו, והוא גם חלק ממרכיבי קרום התא, אבל, הכולסטרול יכול גם לחסום את כלי הדם - להידבק לדפנות, להקטין את קוטר כלי הדם, ובכך בעצם לחסום את זרימת הדם בכלים אלו (טרשת עורקים).

מושג שמאוד כדאי להכיר- לחץ דם:

לחץ דם = הלחץ שהדם מפעיל על דפנות כלי הדם.

יש שני "סוגים" של לחץ דם- ססיטוטלי ודיאסטולי.

לחץ דם סיסטולי, זה לחץ הדם ברגע הלחיצה.

לחץ דם דיאסטולי, הוא לחץ הדם ברגיעה, ההרפייה.

אני דיי חייבת לשאול את השאלה- האם לחץ הדם במקומות שונים בגוף (בעורקים שונים ) זהה?

התשובה לכך היא שממש ממש לא. במקומות שבהם יש יותר דם, משמע יותר "דברים" שמפעילים לחץ על כלי הדם. זה אומר שבעורקים ראשיים למשל לחץ הדם יהיה הרבה יותר גדול מאשר בעורקים אחרי מלא מלא התפצלויות . זה גם אומר שככל שהעורק קרוב יותר ללב לחץ הדם בו יותר גבוה, כי עוברת בעורק כמות גדולה יותר של דם.

בנימים למשל, לחץ הדם הוא מאוד מאוד נמוך, כי כמות הדם שעוברת בהם היא מאוד קטנה. מה גם שאי אפשר להפעיל  עליהם יותר מידי לחץ כי הם דיי בנויים משכבה אחת של תאים (זה דבר דיי שברירי).

מה עם הורידים ? גם שם לחץ הדם הוא דיי נמוך , פשוט כי אחרי הירידה בלחץ בנימים אין מה שיחזיר את הלחץ (לפארו הקודם) , כי מה שמזיז את הדם בורידים הוא בעצם תנועת השרירים, אז הלחץ נשאר נמוך.

אם נשווה בין לחת הדם במחזור הגדול לבין לחץ הדם במחזור הקטן נראה שהלחץ במחזור הקטן הוא קטן יותר מאשר במחזור הגדול - השריר של צד ימין בלב (זה שממנו יוצא המחזור הקטן ) הוא יותר חלש מהשריר של צד שמאל (ממנו יוצא המחזור הגדול) , זה גורם לכך שהעוצמה בה נדחף הדם מחוץ ללב קטנה יותר במחזור הקטן, משמע לחץ הדם בו קטן יותר.

איזה יופי שנכנסתי למצב רוח של מושגים שחייב להכיר כי הנה עוד אחד:

תפוקת לב= כמות הדם שמוזרמת בפעימה * מספר הפעימות בדקה

אם אנחנו ניקח שני אנשים זהים , פרט לעובדה שאחד מהם עושה ספורט, ונבדוק את כמות הדם שמוזרמת להם בפעימה אחת, נגלה שהלב של הספורטאי מזרים יותר דם בפעימה אחת ופועם פחות פעמים בדקה מאשר הפדלאה החמודה שלנו.

למה זה קורה?

ספורטאים, תוך כדי זה שהם מתעמלים הם מגדילים את נפח שריר הלב שלהם- זאת הסיבה למה הלב שלהם מעביר יותר דם בפעימה (נכנס לחדר הרי יותר דם מאשר אם הוא לא היה מתאמן). עכשיו, הגוף שלו לא באמת צריך יותר דם נכון? אז התפוקת לב שלו צריכה להיות זהה.

אם הגדלנו חלק אחד מהמכפלה שלנו, אבל לא שינינו את התוצאה, החלק השני במכפלה חייב לקטון- וואלה יש לנו גם פחות פעימות בדקה.

אבל אנחנו ביולוגים נכון (אלא אם כן אתם סתם אנשים משועממים שקוראים סיכומים להנאתם), והדבר שהכי מעניין אותו בחיים זה מה היתרון בכל העיניין.

אז מה היתרון ?

עצם העובדה שיש לנו פחות פעימות בדקה, זה פשוט אומר שלשריר הלב יש פשוט יותר זמן לנוח, שזה מאוד חשוב ,כי אם אנחנו מפעילים את השריר קצת פחות אנחנו שוחקים אותו קצת פחות וזה מאוד נחמד (לא יודעת מה איתכם, אני דיי אוהבת את הלב שלי פועל ותקין).

חכו, באמת שזה עוד שנייה נגמר, רק נושא אחרון:

קרישת דם -

מערכת ההובלה, וכל הדם שיש בה זה בעצם מערכת פנימית- אין לה שום אינטרקציה עם הסביבה, או לפחות לא אמורה להיות לה אינטרקציה עם הסביבה. לא רק שהיא פנימית , היא גם סגורה- הדם לא יוצא ממנה.

אז מה אכפת לי? הקטע הוא שאם פתאום יש פציעה, החור אפילו הקטן ביותר, בנים הקטן ביותר, כל הדם פשוט יוצא מהצינורות , וזהו קפוט.

השאלה היא איך הגוף מטפל בדבר כזה? יש לנו את מערכת קרישת הדם שמונעת את היציאה של הדם- אם יש פציעה, טסיות הדם (שברי תאים שנוצרים במח העצם ויש בהם שלפוחיות עם חומרים מיוחדים) מופעלות , בעצם הטסיות מתפוצצות ומפרישות את החומרים שבהן מה שמעורר תגובה של 20 שלבים, בסופם נוצר קריש דם - שחוסם את החור עד שהוא יתוקן. מה שקורה בשלבים האחרונים זה שחומר מסיס, הופך לחומר לא מסיס (פיברינוגן שהופך לפיברין).

למה אנחנו צריכים 20 שלבים ? זה בקרה- כדי שלא יווצר איזה קריש דם פתאום ככה באמצע החיים, והוא בעצם יחסום את כלי הדם וימנע אספקת דם לחלק מסוים בגוף- בעיה…

יש אנשים, שיש להם בעיה באחד השלבים ב20 האלו, ואז אין המשך של התהליך, ואין את הקרישה.

טוב חברים, לי נגמר החומר במחברת…

וזה אומר….

בהצלחה!!!!