הכניסיני תחת כנפך \חיים נחמן ביאליק
אוח, חיים נחמן ביאליק, למה אי אפשר ללמוד את רוץ בן סוסי?
השיר עצמו הוא שיר לירי (שיר שמבטא את רגשות הכותב ) ולאומי(שיר שמדבר על הרגשות של העם ). השיר עצמו מבטא את הרגשות של ביאליק ואת החיים שלו (הוא פספס דברים וחש החמצה) ויש שטוענים שהשיר גם מבטא את הרגשות של הדור שהתאכזבו מהדת , ופספסו גם הם את נעוריהם כי למדו בחדר.
בית א'
טוב צריך להתחיל מאיפה שהוא,למה לא מההתחלה?
"הכניסני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות," ככה פותח השיר, והמילים האלה מהוות פנייה לנמנעת , יכול להיות שמדובר על איזו אישה אהובה או לשכינה, כדי שזו תעניק לו חום וחסות , ידידות עמוקה . האם מסמלת אהבה בלי תנאי , הרי בואו נודה בזה אמא אוהבת את כולנו ,גם כשאנחנו סופררר מעצבנים.
האחות מסמלת קשר נצחי של חברות וקרבה- שוב, אולי האחות תכעס עליך , או לא תדבר איתך אבל היא תמיד, לנצח נצחים תדאג לך ותוודא שיש לך הכלללל- ממש כמו חברה קרובה.
"ויהי חיקך מקלט ראשי,קן תפילותי הנידחות"- החיק הוא המקום הכי נעים ואוהב, אז מה שביאליק מבקש זה שהחיק של אותה אם ואחות יהיה מקום המקלט של ראשו , איזה מפלט מייסורי העולם . הדובר רוצה מקום בטוח שבו הוא יוכל לחשוף את נפשו, את תפילותיו, תחושותיו ומחשבותיות הכמוסות . הקן מסמל בית מגן , רך ונעים או במילים אחרות מקום מאוד בטוח שאין סיבה לחשוש שם מלחשוף גם את הסודות הכמוסים ביותר שלו .
ב6 מילים , הוא מבקש ממישהי מקלט רגשי ופיזי.
בית ב'
"ובעת רחמים , בין השמשות"- כשהדובר אומר עת רחמים הוא בעצם מתכוון לשעת התפילה, אבל הוא גם אומר לה בדיוק מתי- בין השמשות , הכוונה היא בשעת בין ערביים,כשהשמיים הם בצבע כתמתם יפה והאור מעומעם וממש מתאים לאיזה וידוי מרגש. השעה הזו נתפסת כשעה המושלמת לתפילה ולוידוי כי בה נפתחים השמיים לדברי תפילה ורחמים ועל כן דווקא בשעה זו הדובר רוצה להתוודות בפני הנמענת ולגלות לה את ייסוריו .
"שחי ואגל לך סוד ייסורי"- המשמעות של המילה שחי היא תתכופפי, אז השורה הזאת אומרת בואי,תתכופפי אלי ואני אגלה לך את הסוד של ייסורי, אפתח בפנייך את ליבי וסודותיי ואתוודה על הכל .
הוא מתחיל להתוודות בפניה הוידוי הראשון שהוא עושה הוא על אובדן הנעורים :" אומרים , יש בעולם נעורים - היכן נעורי ?"- הדובר מאוכזב מזה שלא היו לו נעורים, או שלא חווה את נעוריו במלוא עוצמתם. יכול מאוד להיות שבשורה זו בא לידי ביטוי העבר של ביאליק עצמו , שכן הוא היה בחדר ולמד תורה כבר מגיל 7 ובעצם כל נעוריו חלפו מעליו בשעה שהוא למד בחדר.
בית ג'
"ועוד רז אחד לך אתוודה: נפשי נשרפה בלהבה:"- הדובר ממשיך ומגלה לנמענת עוד סוד (רז) אחד שלו - הנפש שלו נשרפה בלהבה (כשאומרים כאן להבה הכוונה היא ללהבה שלה, יש שם איזה ניקוד שאני לא יודעת איך עושים במחשב).הדובר שלנו פשוט מרגיש את נפשו נשרפת מכאב הייסורים שהוא חווה, הוא מרגיש כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה רגשות סוערים והוא פשוט מרגיש שהוא נשרף.
"אומרים, אהבה יש בעולם - מה זאת אהבה?" גם כאן , כמו בבית הקודם, לאני השר יש הרגשה של אכזבה ופספוס. הוא יודע שיש דבר כזה שקוראים לו אהבה, אחרים מדברים על זה, אבל הוא מעולם לא הרגיש את זה. הוא לא יודע מה זה אומר האהבה הזאת ולכן הוא שואל מה זאת אהבה?
שימו לב שהוא מודע לעובדה שיש דבר כזה אהבה, ודבר כזה שנקרא נעורים , אבל הוא בוכה בשיר הזה על כך שהוא לא הרגיש אותם .
בית ד'
"הכוכבים רימו אותי"- ביצירה של ביאליק הכוכבים מיייצגים את העולם הדתי והרוחני. הכוכבים נמצאים הרי בשמיים , שלא כמו העולם הארצי שנמצא על האדמה. מבחינת האני השר, הכוכבים הוליכו אותו שולל, הוא לא מצא סיפוק בעולם הרוחני.מבחינה ספרותית, העובדה שאלו הם הכוכבים שרימו אותו זה גם סמל (לעולם הדתי) וגם האנשה (כי אממממ, כוכבים לא ממש יכולים לרמות מישהו).
"היה לי חלום -אך גם הוא עבר :" היה לו פעם חלום , וכשהוא מדבר על החלום הוא בעצם מדבר האהבה והנעורים , הוא רצה להשיג את האושר שבנעורים ובאהבה, אבל החלום הזה התברר כאשליה ועבר. בגלל שהחלום עבר (הוא לא הצליח להגשים אותו ) הדובר מאוד מאוכזב ומיוסר והבית הזה מבטא את הכאב שלו.
"עתה אין לי כלום בעולם - אין לי דבר" - האני השר דיי מרגיש שאין לו למה לחיות , הוא מרגיש ריקנות והחמצה.
בית ה'
בית ה'
אין לי מה להתחיל לצטט את הבית הזה כי הוא חוזר במדויק על המילים של הבית הראשון , שימו לב, המשמעות של זה היא שהשיר הוא שיר מעגלי וזה דבר מאוד מאוד חשוב . אם בבית הראשון האני השר ביקש , במהלך השיר הוא עבר תהליך של תובנה ובסופו של דבר הוא עבר תהליך של התפכחות . כהוא חוזר על הבקשה שלו מהנמענת , בבית האחרון , הקורא מבין שהאני השר בטוח שהוא יכול להשיג את כל מה שהוא פספס, את האהבה ואת הנעורים באהבתה של הנמענת של השיר. בסוף השיר אנחנו מבינים שהדובר הבין שהסיפוק והאושר האמיתי באים לא מהעולם הדתי אלא מקשרים של אהבה וחברות עם אישה. הקשר הזה (עם האישה) הוא זה שיעניק לו את תחושת השייכות וכך יחלץ אותו מתחושת הבדידות. בסופו של דבר השיר הוא שיר אופטמי כי המעגליות שלו היא זו שמלמדת אותנו שהדובר מאמין שהוא יכול להכניס שינוי מהותי בחייו.
ועכשיו חברים , בואו ננתח ממש את השיר:
רעיונות מרכזיים בשיר:
נושא השיר- בתכלס, השיר עוסק בוידויים של האני השר אל הנמענת . הוא מספר על הייאוש והאכזבה שהיו אלו שהובילו אותו לבקש ממנה את החסות והאהבה.
האני השר - האני השר שלנו הוא גבר חמוד שמחפש אהבה, אבל וואלה אנחנו לא ממש בטוחים למה הוא מתכוון כי יכול להיות שהוא רוצה אהבה אמהית , או שמימית (יעני הווו אלוהים תאהב אותי כבר) או שיכול להיות שהוא בכלל מדבר על אהבה אירוטית (wink wink).
האווירה - לאורך כל השיר, אנחנו חווים ממנו תחושה של יא' ממוצע- ייאוש ואכזבה טוטאליים. אבל הסים מרגיש כמו סיום מתמטיקה - מעניק תקווה ואופטימיות לדובר.
זיקה היסטורית - בשיר יש רמזים לחוויות ולתחושות של בני דורו של ביאליק, שבדיוק כמוהו גדלו והתחנכו בבית המדרש ובגלל זה החמיצו חוויות נעורים , שילדים חילונים כן חווים.
הנמענת - או פיצול האישיות שלה:
הנמענת בשיר שלנו כמו שכבר אמרנו מקודם יכולה להיות 3 דברים:
- אישה אהובה בקשר רומנטי ואירוטי - הדובר שלנו מבקש שהיא תכניס אותו תחת כנפה, או שהחיק שלה יהיה המקלט של ראשו - יש לנו כאן משמעותיות אירוטיות - הרי החיק הוא המקום הכי כיפי של האישה (קחו את זה לאן שבאלכם ), וכנף , על פי המקרא זה בגד (שוב, קחו את זה לאן שבא לכם ).
- אישה אהובה אבל בקשר אפלטוני, יותר כמו אמא- הדובר מבקש אהבה שהיא יותר אימהית, חום אהבה וידידות , לא משהו שהוא אירוטי ביסודו. הוא בעצם רוצה לחזור לילדות ולנעורים . הוא רוצה שהגברת הזו תהיה ידידת הנפש שלו , אוזן קשבת . יש לו הרבה דברים שהוא פשוט רוצה לשתף עם מישהי.
- השכינה (רוח הקודש)- הוא מבקש להיאסף תחת כנפיים , כנפי השכינה וזה מזכיר את תפילת יזכור- שבה מבקשת נשמת המת למצוא "מנוח הנכונה תחת כנפי השכינה". אם אנחנו הולכים בכיוון הזה, אז הנפש של הדובר גוועת , ואילו על סף אבדון והיא בכל זאת מבקשת את ההגנה של השכינה מתוך תקווה שאולי היא תצליח להצילו מהמצב הקשה.אל תשכחו שביאליק למד בחדר כל ילדותו וכך גם הדובר שהחמיץ את נעוריו בגלל לימודי הגמרא בחדר.
אמצעים אומנותיים:
שיר מסגרת , שיר מעגלי- החזרה על הבית הראשון , בעצם על הבקשה לחום ולאהבה מעצימה את עצמה ומוכיחה את הרצון העז של הדובר למצוא את האהבה הזו.
הכוכבים - הכוכבים הם הסמל לחלומות, וגם כמובן להבטחה שיש בעולם אמונה בדת או אהבה ונעורים . אבל האור של הכוכבים התברר כאשליה בלבד וכל אלו לא התגשמו לדובר.
פיזור האותיות : א ה ב ה , נ ע ו ר י ם - בעזרת אמצעי זה מודגש התסכול מהחוויות שלא חווה, בניגוד לשאר האנשים שכן חוו את הנעורים והאהבה.
שאלות רטוריות - (מה זאת אהבה, היכן נעורי ) מדגישות את האובדן שחש הדובר.
מטאפורות נשיות - מקלט ראשי הגווונה לאהבה אירוטית ממומשת . הכניסני תחת כנפך זה בקשה לחיבוק אימהי (או במובן המקראי לחיבוק אירוטי ).
שיהיה בהצלחה!!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה