יום שני, 14 בנובמבר 2016

ביולוגיה-מערכת העצבים

מערכת העצבים
כן כן בדיוק אותה מערכת שכולנו יודעים לנגן עליה באופן מושלם …
אוקיי, יאללה מתחילים אשכרה ללמוד.
מערכת העצבים היא בעצם מערכת שקשורה לקליטת אותות מהסביבה וההגבה אליהם. או בקיצור , כל התפקיד שלה יכול להסתכם בשלוש מילים : לקלוט-לעבד-להגיב. זהו סיימנו . ביי.
סתם לא :(
המערכת הזאת אחראית גם על תיאום בין כל המערכות השונות בגוף .
המידע עצמו שנקלט בתאי החישה (שהם חלק ממערכת העצבים ) מועבר אל המוח שם הוא מעובד ואח"כ דרך עצבים אחרים המוח מעביר גירויים לתאים אחרים בגוף שיוצרים את התגובה.
קליטת המידע יכולה להיות או מהסביבה או המגוף עצמו. אם אני מדברת על קליטה מהגוף אז הכוונה היא לכל מיני שינויים בריכוזים או בעיקרון כל שינוי שמתחרש בגוף .
עיבוד המידע- תרחש במוח ואת זה כבר אמרנו, וכתוצאה מעיבוד המידע משוגרות הוראות אל תאי המטרה (תא המטרה הוא התא שיעשה את הפעולה ויבצע את ההוראות שנשלחו לו מהמוח , זה יכול להיות תא שריר, עצב או בלוטה)
תגובה - התגובה מתבצעת על ידי תאי המטרה, שלפני רגע אמרנו מה הם יכולים להיות .
בגדול, מערכת העצבים כולה מחולקת לשניים :
  • מערכת העצבים המרכזית - כאן אנחנו מדברים על המוח ועל מוח השדרה(אנחנו מכירים את זה יותר בתור עמוד השדרה)
  • מערכת העצבים ההיקפית- בתכלס , כל מה שהוא לא המוח ומוח השדרה. כל העצבים בגוף עצמו.
שתי המערכות האלו מנהלות ביניהן יחסי גומלין - ההיקפית היא זו שקולטת את המידע מהסביבה ומעבירה אותו אל המרכזית , והמרכזית היא זו שמעבירה אל ההיקפית את ההוראות.
שימו לב, לפניכם שרטוט ממש מפחיד ההסבר מיד אחריו.
  • כל האיברים מקבלים גירויים גם מהמערכת הסימפתטית וגם מהמערכת הפרה סימפתטית . ההבדל העקרוני ביניהן הוא שאחת ממריצה והשנייה מדכאת .
על המערכת המרכזית כבר דיברנו ואין יותר מיד מה להרחיב עליה כרגע.
המערכת האוטונומית - היא זו שאחראית על הפעולות הפנימיות - אנחנו מדברים על המערכות שאתם לא יכולים להפסיק - נשימה(לא , לעצור את הנשימה לא נחשב כי בשנייה שתתעלפו אתם תחזרו לנשום ), עיכול , הובלה, הפרשה הורמונלית , הפרשה חיצונית, הפרשת רוק וכו'
המערכת הזו קשורה אמוד מאוד להומאוסטזיס  כי היא זו שמווסתת בין הדברים שקורים בגוף (למשל עליה ברמת הסוכר בדם ) לבין פעולות לא רצוניות שקורות (למשל , הפרשת אינסולין).
המערכת הסומטית - היא המערכת הרצונית  והיא זו שקשורה בכל הפעולות הרצוניות , למשל על שרירי השלד(היי אתם אלו שבוחרים לזוז לא?)כל דבר שאתם יודעים בוודאות שאתם השולטים הוא מגיע מהמערכת הסומטית.
זהו עם השרטוטר.
הנוירון -תא עצב
המוח הגולגולתי(זה שיש לכם בגולגולת) הוא בעצם אוסף עצום של נוירונים . אבל ברורררר שלא יעשו לי חיים לים , ויהיו כמה סוגים של נויירונים :
  1. נויירונים תחושותיים -כמו השם כאלה הם - הם אחראיים על העברת התחושות מהמערכת ההיקפית ל המרכזית . אנחנו מדברים כאן על דברים כמו מגע, ראייה, טמפרטורה, שמיעה, טעם , ריח וכו'
  2. נויירונים מקשרים- התפקיד שלהם הוא פשוט לקשר בין הנויירונים התחושתיים לבין המערכת המרכזית (הרי התחושתיים הם לא מילימטר מהמרכזית , מישהו צריך להעביר את המסרים שהם קולטים). הנוירונים הלאו נחשבים כחלק מהמערכת המרכזית.
  3. נוירונים תנועתיים - הם נויירונים שמעבירים מידע מהמרכזית אל ההיקפית והם נחשבים להיקפית.
Open ...אוקי , שימו לב זה ממש מסובך לרשום על הציור הזה אז זרמו איתי:
נכון יש את החלק הסגול שיש בתוכו משהו ירוק? עליו יש כמו מן שיערות . אלו הם הדנדריטים:
הדנדריטים הם שלוחה של התא (כמובן שהם חלק מהתא),התפקיד שלהם הוא קליטת המידע או מהסביבה או מתאי עצב אחרים שנמצאים באזור. את המידע שהם קולטים הם מעבירים לגוף התא.
עכשיו, החלק הסגול שיש בתוכו משהו ירוק- המשהו הירוק זה בעצם גרעין התא, והסגול זה הגוף התא.  בתפקיד של גוף התא הוא לאכסן את כל אברוני התא (אולי לא כזה מובן… בו פשוט נמצאים כל האברונים של התא) ובו מתקיימים כל התהליכים הנחוצים לקיום חיי התא.
רואים את הכמו מן זנב שיוצא מגוף התא ובסוף מתפצלת למלא מלא שיערות סגולות בסוף? אחלה זה האקסון .
האקסון הוא שלוחה ארוכה שמתפצלת( כמו שאתם יכולים לראות). המידע מועבר באקסון בצורה של אות חשמלי ואז יוצא ממנו בהעברה כימית אל תאי המטרה( אתם יודעים מהם ).
ועכשיו לדבר הצהוב שמכסה את האקסון - זהו המיאלין - שכבה שומנית שעוטפת את האקסון והתפקיד שלה הוא לשמש כבידוד, כדי שהתקשורת החשמלית תהיה כמה שיותר מהירה.
התאמת מבנה לתפקיד
אוחחח המילים שמדליקות כל תלמיד ביולוגיה…
בעיקרון התפקיד של הנוירון הוא להיות מעביר אותות , ולכן הוא גם בנוי ממש כמו חוט שמעביר אותות . הציפוי של המיאלין על האקסון הוא זה שמבודד את האקסון מהסביבה החיצונית לו ועל כן מאפשר את מעבר המידע המהיר בו .
ריבוי הדנדריטים (יש המון המון מהם) ופיצול של האקסון (כל אקבסון מתפצל למלא מלא הסתעפויות קטנות) מאפשר יצירת קשר עם תאים רבים אחרים .

במערכת העצבים מתקיימים שני סוגי תקשורת "
  • תקשורת חשמלית - זה מה שקורה בתוך האקסון - אות חשמלי שמועבר במהירות
  • תקשורת כימית - זה מעבר החומרים בין תא עצב לבין תא המטרה, זה בעצם תקשורת של העברת חומרים מתוך תא העצב אל תא המטרה (החומרים האלו נקראים נוירוטרנסמיטורים אבל חכו עם זה) החומרים נקשרים על קולטנים ואז קורית תגובה.

האזור כולו שבו מתרחשת העברת החומרים מתא העצב אל תא המטרה נקרא סינפסה.
המרווח בין התאים עצמם , קוראים המרווח הסינפטי .
נוירו-טרנסמיטור= מעביר עצבי
אל תוך המרווח הסינפטי משתחררים חומרים כימיים באמצעות אקזוציטוזה (הסבר מלא על זה בסיכום על קרום התא, אבל בקצרה אומר שאלו הן בועיות שמעבירות חומרים מתוך התא החוצה תוך כדי היקשרות לקרום).  החומרים האלו שמשתחררים מהווים את התקשורת הכימית בין התאים השונים,והם נקראים נוירוטרנסמיטורים . באמצעות דיפוזיה, הנוירוטרנסמיטור מגיע אל קולטנים שנמצאים על תא המטרה. לאחר ההיקשרות אל הקולטנים קורית תגובה- א ושהאות ממשיך בתקשורת עצבית (במידה ותא המטרה היה תא עצב , או כל דבר אחר שהמוח רצה.
מפני שהנוירוטרנסמיטורים עוברים בדיפוזיה, יש חשיבות גדולה מאוד לעובדה שהמרווח הסינפטי הוא כמה שיותר קטן כי כמה שיותר קטן המרחק ככה יותר מהירה הדיפוזיה.
כל עוד הנוירוטרנסמיטור קשור לקולטן הוא מעורר תגובה. אבל אני לא רוצה תגובה שלא נגמרת , זה אף פעם לא כיף. אז מה עושים ? מעיפים את הנוירוטרנסמיטור.
יש שני פיתרונות עיקריים- או אנזים שמפרק את הנוירוטרנסמיטורים , או הכנסה שלהם חזרה אל התא ממנו יצאו באנדוציטוסה.

לשילוב בין שתי דרכי התקשורת יש יתרון :
  1. המסר החשמלי הוא מסר שמועבר במהירות רבה מאוד
  2. הקישוריות הרבה היא יתרון בפני עצמו :
    1) יש הרבה מאוד תאים שקשורים זה לזה וזה אומר שטווח ההשפעה של התאים הוא גדול
    2) על המעבר הכימי יש בקרה- הרי יש את האפשרות למנוע הרשה וכו'


חברים , למדתם את אומנות הניגון על העצבים .

שיהיה בהצלחה!!!!

תגובה 1: