ביולוגיה-מערכת ההפרשה החיצונית

מערכת ההפרשה החיצונית:

יאללה לכו תעשו עכשיו פיפי כי מניסיון זה גורם לוואחד פיפי.

מערכת ההפרשה החיצונית מורכבת מכל הבלוטות שמפרישות החוצה -

בלוטות הזיעה - כן כן, מה שעושה את כולנו מסריחים לאללה (למרות שזה לא באמת הזיעה ,אלא הפליטות של החיידקים שעלינו ). בלוטות הזיעה מפרישות זיעה אל הסביבה החיצונית.

בלוטות חלב- בלוטות שמפרישות חומר שמנוני על פני העור (שלא תתייבשו כפרות, אבל למי אכפת אם יש יהיו לכם חצ'קונים מזה? )

המערכת לייצור שתן מורכבת משישה איברים -

2 כליות(כי אנחנו סימטריים ומגניבים).

2 צינורות מובילי שתן (שוב,כי אנחנו ממש סימטריים ומגניבים ).

שלפוחית השתן(רק אחת מהן, כי המובילים שתן מובילים את השתן אליה).

וכמובן צינור השופכה(כי הכל צריך לצאת איכשהו).

אז מה התפקיד של כל הכיף הזה? פשוט מאוד - לסנן את הרעלים מהדם.

תשאלו את עצמכם: ''אבל רגע..... מאיפה בכלל מגיעים רעלים לדם ?אני לא שותה רעל להנאתי?''

והנה התשובה :

שכשמתפרקים חלבונים בתוך התא,נוצרים תוצרי לוואי(כאלה שאף אחד לא אוהב ואין להם חברים ). אחד מהדברים האלו הוא אמוניה. האמוניה עצמה נורא רעילה ,והצברות שלה זה דבר מאוד מסוכן,לכן היא מוצאת מהתא (אני דיי בטוחה שבהעברה פעילה אבל לא סגורה על זה מיליון אחוז) ומגיעה אל הדם. בעזרת זרם הדם היא מובלת אל הכבד ,שם במטבוליזם(זוכרים מה זה ?לא? כלל התהליכים הכימיים המתרחשים בתוך התא -כולל פירוק והרכבה של מולקולות או הפיכת חומר אחד לאחר )היא הופכת לשתנן (urea ),שהוא מולקולה אורגנית. גם השתנן הוא חומר רעיל, אבל פחות מהאמוניה.  איך מוציאים את השתנן מהגוף ?דרך השתן. אבל למה צריך לאבד מים תוך כדי ?זה דיי פשוט - השתנן הוא מסיס במים,אז כדי להוציא אותו צריך למוסס במים.

מתחילים לעבור על איברי המערכת:

הכליות(מוזיקה דרמטית ברקע)-

הכליות עצמן מורכבות מיחידות מבנה בשם נפרון. כל כליה מורכבת מכמיליון נפרונים. הנפרון עצמו גם מורכב משני צינורות - כלי דם וצינור מייצר שתן.

מסלול הדם(אני יודעת שזה נשמע לא קשור, זרמו איתי)

זה מה שקורה בדרך כלל, אבל הנפרונים חייבים להיות מיוחדים ומגניבים:

שמתם לב ,לזה שנכנס עורקיק, ויוצא עורקיק?(mind blown )

בגלל שהנימים מקיפים את הנפרון ויש הצטברות של נימים , נוצר לחץ (דמיינו כביש, עם מלא נתיבים שיוצאים ממקום אחד- נוצר מין צוואר בקבוק ומלא לחץ), בגלל הלחץ הזה יוצאים המון המון חומרים מהדם- כל מה שקטן מספיק יוצא- מים , גלוקוז, רעלים למיניהם(שתנן) וכו'. כל החומרים האלו שיצאו מהדם נקראים תסנין  (כי הם הסתננו מהדם ).

מה שלא יצא אל התסנין הם תאי הדם (מכל סוג שהוא) וכן חלבונים (כי הם גדולים מידי). הנימים הם אלו שמשמשים בתור המסננת בכל הסיפור הזה.

התסנין עכשיו זורם בצינורית מייצרת השתן ,ובה מיוצר השתן.

גם הצינורית הזו עטופה בהמון המון נימים , ובעקבות מפל ריכוזים וכן העברה פעילה בחומרים מסוימים חומרים כמו מים, גלוקוז ומלחים  יוצאים מהצינורית וחוזרים אל הדם.

שלבי סינון המים בנפרון

1.התפצלות העורקיק לנימים והתכנסות חזרה  (לעורקיק יוצא)- הצוואר בקבוק שדיברנו עליו מקודם. הדבר הזהה גורם ללחץ באיזור תחילת הצינורית מייצרת השתן, מה שגורם למים ומומסים לצאת מהדם. כך נוצר התסנין .

2. ספיגה חוזרת- התסנין זורם בצינורית מייצרת השתן וחלק  מהחומרים חוזרים לדם .  בין החומרים שחוזרים יש מים, גלוקוז ומלחים.

שאלה: מה היתרון בלהוציא את כל החומרים מהדם (ביצירת התסנין) ואז להחזיר חלק מהם לדם בהעברה פעילה?

תשובה: כמות החומרים הרעילים , שפוגעים בתא גדולה מאוד. מבחינה אבולוציונית יש יתרון ביצירת קולטנים מסוימים לחומרים חיוניים לפעילות התקינה של הגוף ולהחזיק רק אותם בהעברה פעילה ולא ליצור מלא מלא קולטנים לכל רעלן.

מה שנשאר בתסנין לאחר הספיגה החוזרת הוא בעצם השתן. השתן מועבר אל שלפוחית השתן שכל תפקידה בחיים, זה לאגור את השתן ולהיזכר בו בדיוק כשמצאת את התנוחה הכי נוחה במיטה.

התאמה בין מבנה לתפקיד בנפרון

1. יחס שטח פנים לנפח גדול- בגלל פיצול נימי הדם.בגלל שיש יחס גדול , יש העברת חומרים יעילה.
2. מרחק דיפוזיה קצר- החומרים עוברים דרך שתי שכבות תאים בלבד, ככל שמרחק הדיפוזיה קצר יותר, יעילות העברת החומרים טובה יותר.

הכליות

הכליות מורכבות משלושה חלקים - קליפת הכליה,ליבת הכליה,ואגן הכליה.

כל הנפרונים נמצאים על קליפת הכליה, מהם יוצאות צינוריות השתן ,שמתאספות בליבת הכליה. כל הצינוריות האלו מתחברות לצינוריות יותר ויותר גדולות באגן הכליה שמשם מתחברות לצינור אחד גדול יותר שנקרא צינור מוביל שתן. כל השתן נאגר בשלפוחית השתן (שהיא כמובן איבר שרירי).

מחלות במערכת ההפרשה החיצונית

1. גלוקוז בשתן =סכרת. אמרנו מקודם שיוצא כל הגלוקוז מהדם אל התסנין , ואח"כ כל  הגלוקוז אמור לחזור אל הדם . במצב רגיל, המנגנון לספיגה חוזרת של הגלוקוז מעביר את הגלוקו חזרה לדם ביעילות (באמצעות העברה פעילה -שדורשת אנרגיה) . כל זה קורה עד לרמה מסוימת של גלוקוז בדם- הרמה הזו גבוהה מרמת הסוכר שאומרת סכרת (סכרת=120 מ"ג והמנגנון של הספיגה החוזרת פועל באופן תקין עד ל200 מ"ג סוכר בדם).לאחר שרמת הסוכר בדם עוברת את ה200., נפגע התפקוד של הספיגה החוזרת ולכן יש גלוקוז בשתן.
2. חלבון בשתן= דלקת בכליות. אם יש חלבון בשתן זה אומר שהוא עבר לתסנין. בדרך כלל החלבונים לא עוברים אל התסנין כי הם גדולים מידי, אם כן מצאו אותם בשתן משמע הם כן עברו אל התסנין וזה אומר שמשהו בתהליך הסינון לא טוב.
3. תאי דם לבנים בשתן= דלקת בשלפוחית השתן.

ויסות מאזן המים - הומאוסטזיס!

הערות חשובות :

1. זרמו עם השרטוט הזה.. אני לא מצליחה לעשות אותו יותר ישר.
2. המשמעות של ADH היא הורמון מדכא שתן - בעצם יותר ממנו שווה יותר ספיגה חוזרת שווה םחות פיפי.
3. אלכוהול גורם לדיכוי בהפרשת הADH.

בהצלחה!

מי ייתן ולא תצטרכו לצאת לפיפי באמצע המבחן