לבי במזרח\ר' יהודה הלוי
רגע לפני שניכנס בכלל לשיר שימו לב:
לא משנה מה, אתם עושים את השאלה הזאת בבגרות, היא תמיד הכי קצרה (מבחינת זמן, ימי הביניים הם שירים קצרים), וגם לא מי יודע מה מסובכת.
כל שורה בשיר מימי הביניים היא בית.
כל בית מחולק לשניים- הדלת והסוגר וזה יראה ככה: דלת\סוגר. כל מה שלפני הסלאש הוא דלת, כל מה שאחריו הוא סוגר.
כל בית מחולק לשניים- הדלת והסוגר וזה יראה ככה: דלת\סוגר. כל מה שלפני הסלאש הוא דלת, כל מה שאחריו הוא סוגר.
יאללה לבי במזרח:
קודם כל, תקופה שנבין מה קורה ולמה בכלל כתבו את השיר:
אנחנו מדברים על סביבות המאה ה-11. יהודים רבים נמצאים בספרד שנמצאת תחת שלטון מוסלמי (ערבי בואו נגיד). היהודים כמהיים(ממש ממש רוצים) להגיע לא"י שהיא דיי רחוקה, ושימו לב איזה יופי נמצאת בכיוון מזרח אליהם. עכשיו לא תגידו שהתנאים שלהם ממש לא נחמדים בספרד… טוב להם! זה תור הזהב של היהודים- יש להם כסף ואחלה עבודות.
כמו יהודים רבים, וכמו משוררים יהודים רבים גם רבי יהודה הלוי מאוד התגעגע לא"י ורצה להגיע אליה, והוא היחיד מבין כל המשוררים שכתבו על א"י שבאמת לקח את הרגליים שלו, ארז את הדברים וניסה לחזור לנתניה (או לפחות לארץ ישראל). השיר לבי במזרח נכתב בדרך לא"י.
בגלל כל הקישור לארץ ישראל השיר שלנו הוא שיר ציון- לפי שירי ציון רק השיבה לציון מעניקה לאדם היהודי את השלמות, רק שם, קיימת הרמוניה בין האלוהים ליהודי.
בית א'
השורה הראשונה בשיר.
הדלת- "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב" - במילים האלו הדובר מציג את הניגוד הגיאוגרפי- מצד אחד, הלב שלו, הרגשות והרצון שלו הם במזרח, בארץ ישראל, אבל הוא עצמו, מבחינה פיזית נמצא במערב, בספרד.
הסוגר- "איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב?" - הדובר שואל איך יוכל להינות מהדברים שמציעים החיים (לאו דווקא אוכל) כשהוא נמצא כל כך רחוק מארץ ישראל, המקום שבו הוא באמת רוצה להיות.
הניגודים האלו של הכיוונים שמופיעים כבר בראשית הבית הראשון מדגישים לנו את הקונפליקט שבו נמצא הדובר.
בית ב'
"איכה אשלם נדרי ואסרי, בעוד" - הדובר תוהה כיצד יוכל לממש את נדריו שנדר, לעלות לארץ ישראל,ואת האיסורים שהוא הטיל על עצמו כל עוד הוא בגולה ולא בא"י,
"ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?" - זה בא בהמשך ישר למילים בדלת, כל עוד ציון , ארץ ישראל נמצאת בחבל אדום (חבל אדום זה כינוי לשטח שנשלט בידי הנוצרים באותה התקופה, כמו למשל ארץ ישראל שהייתה בשליטת הנוצרים), אבל הוא, הדובר נמצא בכבל ערב - הוא כלוא ומשועבד בספרד שנמצאת תחת שליטה מוסלמית (יעני ערבית).
בית ג'
"יקל בעיני עזב כל טוב ספרד, כמו" הדובר מציין כי מבחינתו, לעזוב את כל הדברים הטובים שיש לו בספרד ( ובואו נודה בזה, היה לו מאוד מאוד נחמד שם, כסף טוב וכו'), זה כל כך קל, בדיוק כמו
"יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב!" כמו שחשוב ויקר בעיניו לראות את החורבות של בית המקדש, ואת האדמה עצמה של א"י.
זהו. בעיקרון זה כל השיר. מבינים למה אמרתי שהם קצרים???
עכשיו עיצוב אמנותי:
תקבולת ניגודית- זו תופעה שחוזרת לכל אורך השיר (הסופר ארוך הזה),
בבית א- גופו שבמערב אבל נפשו במזרח
בית ב'- משאלת ליבו להיות בא"י, לעומת המציאות שבה הוא חי בספרד
בית ג'- יקל ויקר- קל לעומת עד כמה שהוא רוצה וזה חשוב בעיניו, וכמובן כל הטוב שבספרד לעומת הדביר הנחרב (זה בקטע של השוואה בין דברים טובים שיש לו לדברים הרוסים שאין לו אבל מאוד מאוד חשוב לו לראות).
סמל- ה"לב" מסמל את המחשבות, הרגשות, השאיפות והרצונות של הדובר (בבית א', שהלב שלו במזרח)
שיבוצים- בית ב'- המילה איכה (במשמעות של איך) היא שיבוץ מקראי ממגילת איכה, שהייתה מגילת קינה על חורבן בית המקדש הראשון, והדבר מדגיש את אווירת הקינה בשיר.
בית ג'- "דביר" שמשמעו בית המקדש הוא שיבוץ מתהילים.
אמצעים רטוריים- שאלות- יש לנו את איך, ואיכה.
תפארת הפתיחה- משהו שעוד לא נתקלנו בו עד עכשיו, זה חריזה וצימוד בין הדלת לסוגר של הבית הראשון (מערב-יערב)
חרוז מבריח- סיומי כל הבתים (כל השלושה) חורזים באותו הצליל (רב)
צימודים- אצלנו יש צימוד שונה אות. המילים כמעט זהות אבל רק אות אחת שונה
מערב-יערב-ערב
חבל-כבל (החבל הוא אזור אבל הכבל הוא במשמעות של אסיר, כבלים (לא הטלוויזיה), שיעבוד)
יקל- יקר (יקל זה קל, יקר כי אממ זה יקר וחשוב)
זהו. קל חמוד, ונחמד.
בהצלחה לכם!
